פיונה מקילוואם הייתה השגרירה הצעירה ביותר של הממלכה הבריטית. פיונה הייתה השגרירה של אנגליה באלבניה, בשנת 2009, שנה קשה לאלבניה ושנה הישגית במיוחד עבור פיונה שהייתה אז רק בת 35. את הסיפור הזה אפשר היה לספר מהזווית של פיונה, הצלחה נשית, שבירת תקרת הזכוכית, מנהיגות ועוצמה כנגד כל הסיכויים. וכן הלאה. אז זהו שדווקא את הסיפור נספר מהצד של מייגן. הדוכסית מססקס, שכמעט אינה מזוהה בפני עצמה אלא ביחד עם הארי. מייגן והארי. קצת כמו בארנג'לינה. אז הייגן. או פשוט ססקסרואיל כשמו של חשבון הטוויטר שלהם. מייגן שקיבלה את פיונה מקילוואם כמזכירתה האישית כלומר המזכירה האישית של סאסקסרויאל (SussexRoyal) מייגן והארי.
מזה זמן מה שאינני כותבת על מייגן כי הביקורת עליה הפכה מובנת מאליה ונחלת הכלל. כמעט כמו תחביב לאומי ואפילו בינלאומי.
צילום: Chris Jackson/Getty Images
היא צבועה, כולם לא אוהבים איך שהיא מטיפה לעולם טוב יותר ונוהגת ההיפך. כל שני וחמישי אנחנו שומעים שהזוג מכריז לעשות רק שני ילדים כדי לתרום לעצירת הילודה בעולם המתפוצץ מתושביו, מטיפים לאנרגיה ירוקה, משקיעים בחשמל ידידותי לסביבה בביתם, ומיד עולים על מטוס סילון פרטי לחופשה באיביזה ועוד אחת בריביירה הצרפתית. כולם טוענים שהדוכסית לא החלימה מטראומת הוליווד בה קשה מאד להתקדם, וממשיכה להתנהג כמו סלב בהקשר של עריכת מגזין ווג. הביקורת כלפיה צצה מכל עבר. הדוכסית נחשבת למוקד חדשותי ותקשורתי חם, אבל היא ממשיכה להתנהג כמו שחקנית סוג ז' רעבה לתשומת לב ונואשת למסחור עצמי.
לפעמים זה כמעט too good to be true. אני כותבת על הדוכסית שנעה בין חוסר בטחון ודימוי עצמי רעוע, שמתבטא לעיתים ברודנות וחשדנות כלפי הקרובים לה, הסגל שמשרת אותה, וכמובן חברי המשפחה המלכותית. הנרטיב שמייגן לא מקבלת צ'אנס הוגן לבוא לידי ביטוי נשחק מכל עבר ושום מסע יחסי ציבור נגד השנאה שהפכה נחלת הכלל לא צלח. נזכיר פה את hellotokindness – מסע פרסום שהוביל המגזין Hello להוריד את מפלס השנאה כלפי המשפחה המלכותית, בתוכה מייגן. שלא עבד.
צילום: Yui Mok – WPA Pool/Getty Images
חוזרים לפיונה.
האתגר של פיונה הוא לשנות אסטרטגיה. אם היא הצליחה להתמודד בשנה שחונה מול אתגרים מדממים, יתכן שהיא תצליח להוביל שינוי ביחס כלפי מייגן. אני הייתי מוכנה לקבל את הג'וב הזה. יש הרבה אפשרויות.
אני הייתי, במקום לנסות לקשור לה כתרים (יש לה מספיק מהם) או לייצר שוב את האנדר – דוג שהיא (היא מתנהגת ככזה אז מה חדש?), מסיתה את הזרקור ממנה אל עבר הציבור. הייתי מוכיחה כמה מגרה ומתגמל לשנוא את בית המלוכה דרך זרה. הייתי מראיינת פסיכולוג שמסביר כמה הכרחי שזר יהפוך מטרה לכל הטענות שבינכה יש לנו אבל לא העזנו להוציא. כי קשה לנו להכיר בהן. הקנאה כלפי בית המלוכה הולכת ונהיית עגומה. והקונפליקט – אוהבים ולא אוהבים את בית המלוכה – מחריף.
העובדה שקייט וויליאם כל הזמן מוכיחים שהם "אנשים רגילים" מתכתב עם מידע ממשי שמדבר על עליית מפלס ההתנגדות כלפי המוסד המלכותי. למרות שרוב הבריטים אוהבים את המלכה ואת הארמון כי זה מה שמייחד אותם וזה שייך ל-DNA של הממלכה, יותר ויותר אנשים מרגישים שבית המלוכה בזבזני ומיותר. לכן, למשל, קייט ווויליאם טסים בטיסה מסחרית מתוקשרת לעילא לחופשתם בסקטולנד. שבירת הדימוי המפונק והנהנתני כמעט הכרחית בימים אלה של צמיחת הערכיות, החסכנות, ההסתפקות המועט והדאגה ליקום. בעולם כזה לאמריקאית, חצי שחורה, גרושה ושחקנית – כמעט אין סיכוי, כי היא ממש משחקת לידיים שלהם. הכי קל לשים את כל מה שיש לנו על זרה, כי קייט המתוקה ווויליאם האריסטוקרטי מעמידים אותנו בקונפליקט. טוב זו פרשנות שלי. שלא חייבת להיות נכונה בהכרח. אבל זה אילו הייתי פיונה, ואני לא.
צילום: Charles McQuillan/Getty Images
נחזור לפיונה. פיונה שייכת לסוג הזה של דיפלומטים שמסרבים לעלות על לימוזינה עם נהג, מתנגדת לשומרי ראש, הולכת רגלית למפגשים בבירה טיראנה, ומדברת עם מנהיגי האומה בשפתם. פיונה חיה עם משפחה בצפון המדינה לפני שנכנסה לתפקידה כדי להפגין בקיאות עם העם המקומי ולא רק עם העם אותו היא מייצגת. פיונה זכתה לכבוד במהירות הבזק ובנתה לעצמה סטטוס שדיפלומטים רבים רק חולמים עליו.
את המצוד אחר מזכירה אישית ניהלו פקידים בכירים לרבות שרה לאט'אם, מנהלת יחסי הציבור של הזוג. האיתור והמיון היה כמו מבצע צבאי רחב יריעה. ידוע שהזוג המלכותי נכח בראיון הסופי של מקילוואם. פיונה בדיוק סיימה קורס במנהיגות אסטרטגית בקולג' המלכותי של לימודי הגנה וכפי שציינתי – כולנו נושאים אליה עיניים שתייצר תרגיל ערמומי ולא שגרתי לשינוי הלך הדעות וכיוון הרוח. כי כדי להציל את מייגן צריך מצביא צבאי עם תכנית ערמומית במיוחד.
אני מאד סקרנית ודרוכה, ולמעשה כל בדל מידע שאני נחשפת אליו מאז גורם לי לשאול האם זה זה. האם זה התחיל? האמת? אשמח לקבל מייגן אחרת או לשקול לשנות את עמדתי כלפיה. משעמם אותי להיות צודקת ובמיינסטרים. זה היה נחמד בהתחלה אבל הפך לנורמטיבי וקל מדי. משעמם זה לא יהיה.
