כמי שעוסקת לפרנסתה בעיצוב ובדפוס, צבע הוא אזור הנוחות שלי. אני אוהבת צבעוניות ומניפת פנטון טובה תמיד תעלה חיוך של הנאה על פניי. אולי זו הסיבה שעיניי דילגו בנונשלנטיות על המילים "תצוגת אופנה" והתמקדו בשילוב המילים "בית טמבור" ו"מניפת צבעים". כך מצאתי את עצמי בבוקר יום ראשון, בתולת תצוגות האופנה שאני, מתחככת עם ידוענים ואנשי ונשות אופנה, ויושבת, לראשונה בחיי, בתצוגת אופנה של מיטב מעצבי האופנה הישראלים.
הגעתי מוכנה לסדנת יצירה עם צבעי הקיר החדשים שטמבור משיקה. במקום זה קיבלתי ארוע חברתי בפתחו של השבוע, שלקח אותי לסיור בשבילים בלתי מוכרים ומפתיעים.
בטמבור חשבו על רעיון מקסים וחינני להשקת קולקציית הצבעים החדשה שלהם, ופנו למיטב מעצבי האופנה הישראליים שיעצבו קולקציה בהשראת מניפת הצבעים החדשה שלהם. התוצאה היתה, לטעמי, מגוונת, מעניינת, וחלק מן הדגמים הייתי אפילו שמחה ללבוש. סביבי ניסו הצופים לשייך קולקציה למעצב, וחברתי האופנתית הקונה נחמה אף ציינה בסוף הארוע שטביעת היד של כל מעצב היתה ברורה בכל קולקציה. לא לי. אני התעמקתי בפרטים כמו השילוב המקסים של הארוע בסביבתו, שהיתה בעצם חדר התצוגה של כל מבחר המוצרים של טמבור, התבוננתי בקהל ובעיקר – ספגתי את האווירה סביבי.
למי שמתעניין בחלק האופנתי של הארוע, אני מצרפת קישור לפוסט של הקונה נחמה. העיניים שלי ראו את השימושים במשפחות צבע, במשחק בצורות גאומטריות ובקומפוזיציות, בטקסטורות שונות של בדים, בשילובים מפתיעים של חומרי גלם שונים. בדמיוני ראיתי את המעצבים משחקים עם הצבעים שאני מניחה שקיבלו כמקור להשראה, מורחים, מריחים, נוגעים ומרגישים. הייתי שמחה לשמוע או לקרוא כמה מילים על התהליך של המעצבים, שהיו עוזרות לי ליצור חיבור טוב יותר למה שראיתי. ואולי זו המעצבת שבי, שמחפשת משמעות.
