לא ראינו ?לא שמענו ? לא ידענו ? על צדק חברתי ועלינו..

היום, בדיעבד, אחרי שחשפו את הכת הסודית הנוכחית – הירושלמית ומשווים אותה לזו של גואל רצון, אני שואלת : איפה היינו ? לא שמענו כלום ? לא ראינו כלום ? באמת לא ידענו שום דבר? לא היו סימנים ? – בטח שהיו…היה נוח הרבה יותר להסיט את המבט ימינה / שמאלה ולא לראות או לדעת כי מי צריך אחר כך שיבלבלו לו ת'ראש ? בשביל מה להיות מעורב ?
אנחנו מדברים עכשיו המון על צדק חברתי – צדק חברתי כולל גם אכפתיות, כולל גם ערבות הדדית, מעורבות – אז מה? אכפת לי יותר מהדירה / מהמטפלת / מהשוטר /מהאחות – מאשר מכל כך הרבה יותר מדי ילדים. מה? לא ראינו אותם אף פעם במכולת? אף פעם? באמת? לא ראינו ילדים מסתובבים יחפים משחקים אולי בטעות בחצר ? אף פעם לא היה מוזר מה שמתרחש שם? אולי כן….אבל שוב, בשביל להתערב ולהיות בתחקור, תשאול ובלאגן. נכון, זה לא אישי שלי – אז בשביל מה להתערב במשהו שאני לא יודעת בוודאות, משהו שאני רק חושבת שהוא לא תקין? יותר טוב להשאר עם ההשערות…..
איפה כל הכתבים הפליליים? איפה מי שבא לבקר את הילדים ? בא בכלל מישהו ? זה לא נראה מוזר לאף אחד? ילדה עירומה לא הדליקה את כל נורות הפלורוסנט האדומות בסביבה? איפה היו מוסדות החינוך שמקבלים רשימות של מספר תלמידים לפני תחילת השנה? איפה הייתה מחלקת הרווחה? איפה קופת חולים ?
אומרים שזה לא מפתיע,מדברים על דפוסי התנהלות של כתות, של שטיפת מוח וכו' – אז אם כולנו כל כך חכמים וכל כך נבונים וכל כך יודעים את התורה – אז איך לא ידענו אותה לפני חודש או חצי שנה? זה לא שהם היו על גבול מדבר סהרה וקשה להגיע לשם – הרי אפשר היה להגיע לשם. אז נכון, שטיפת המוח יכלה לעכב את הבדיקה , אבל אף אחד שחוקר סיטואציה כזו – אני מקווה שלא נולד היום וכולם מכירים את ההשפעות (לפחות חלק מהן) של כתות דתיות. של המיסיונריות הזו.
נכון, אונס ועוד מעשי זוועה שאפשר לקרוא עליהם בתקשורת היום בהקשר לכת הזו – מודחקים ונעלמים מן העין, אבל אילו הייתה נכנסת אל אותה אישה דמות מקצועית ומדובבת איתה אפילו לגבי חלק מהמקרים, חלק מהאווירה – התמונה (גם אם חלקית) הייתה נחשפת קודם.
זה מדי מאוחר כבר לילדים שנחשפו לתופת הזו, זה מאוחר בוודאי לנשים שאיבדו את צלמן, את עצמן לאותה חיה. אני לא יודעת אם זה קשור לדת כזו או אחרת. נכון, כת בדרך כלל קשורה לדת, גם אם אנחנו זוכרים את הכת של דיוויד כורש בארה"ב – איפה היינו לפני שישבנו  או צעדנו או היינו בכיכר כדי למחות  ? הסתכלנו לחצר האחורית שלנו ? אם מדברים על צדק וחברה – אולי היינו צריכים להסתכל שוב…בחצר שלנו, בשכונה –  אם היינו מסתכלים היטב אולי לא היינו מונעים, אבל היינו (אני מקווה) מתריעים שמשהו לא תקין כנראה מתרחש שם ואולי אולי אולי גורמי טיפול היו נכנסים לתמונה דקה אחת קודם. צדק חברתי שזעקנו עליו בכיכר – חיפשתי את הצדק בתוכנו, בתוכנו כחברה – זה לא הייה מפחית מחשיבות הנחיצות בדיור או העלאת מספר התקנים ברפואה או התשלום הגבוה של האמהות במעונות – זה לא היה מפחית, זה רק הייה אומר עלינו שאנחנו באמת מדינת כל אזרחיה שיודעת להביט גם לצדדים. כואב לי מאד היום שלא ידעתי לפרוט את הצדק החברתי הזה מעבר לחסכים כלכליים.
אז יושבי מאהלים , רופאים, מורות, שוטרים, אמהות – אתם זה אני ואנחנו – איפה היינו ? איך נתנו לזה להתרחש? אנחנו מדברים על צדק חברתי – צדק חברתי לא רק נמדד במקום המגורים או בתקנים או בשיפור או יצירת איכות חיים. צדק חברתי מתחיל קודם כל ב-חיים עצמם. לתת להם להיות. לתת להם להיות בני אדם.
למה היום פתאום נזכרים לעשות את זה? מחאה חברתית וצדק חברתי  נותנים היום משנה משמעות ותוקף למושג צדק חברתי. אנחנו מדברים על חברה – על בני אדם .אני מרגישה מתוסכלת עד כלות אם אני לא מרגישה חייבת לראות מה קורה אצלי בחצר האחורית. זה לא שאחד מבטל את השני, אבל הלב שלי מטלטל את עצמו לדעת שמתרחשת לה סיטואציה כזו כל כך הרבה זמן ואין לי ספק שאנשים ידעו וראו (אולי אחד ראה משבצת אחת בלגו האנושי הזה ומישהו אחר ראה חתיכה אחרת של הלגו – אבל ביחד היה אפשר להרכיב תמונה קצת יותר מלאה ואולי להציל איזו שהיא נפש רכה).
שוב, שיהיה מאד מאד ברור – אני חושבת שהמחאה לגטימית ולפחות חלק מהנושאים מן הראוי שייתייחסו אליהם במהירות ויתקנו או יתקינו אותם, אבל קודם כל ולפני הכל : בואו נביט אחד לשני עמוק בעיניים ונזכור שצדק חברתי הוא לפני כל דבר אחר הוא להביט לכל הכיוונים ולא להסיט מבט כי זה לא נוח לנו או לא לראות את המתרחש כי אנחנו לא רוצים להיות מעורבים. אלה בני אדם, אלה בני אדם שהיו זקוקים לאותה ערבות הדדית, לאותה אכפתיות לאותה מעורבות בשם אותו צדק חברתי, אולי רק בשם האנושיות.
עצוב לי כל כך היום. הלכתי לעצרת  בשבוע שעבר כדי למחות על מצבם של הסטודנטים ועל מספר התקנים של הרופאים – אבל לא הלכתי לשום עצרת על ילדים ונשים שמסתובבים בחצר האחורית והם הם הדמויות המרכזיות ב עיניי לפחות כשמדברים על צדק. צדק חברתי.