"רגע רגע רגע …" , אני שואל בבעתה, “איך זה אמור לעבוד?”
"תבוא, תראה, יהיה בסדר. תהיה הרצאה קצרה, ואז אני אסביר קצת, אתן קצת טיפים איך לא להפוך את זה לראיון עבודה ומשחרר אתכם".
וואללה, אני אומר בלב. תכל'ס צודק. יש כאן ללא ספק פוטנציאל ראיון עבודה.
ממהההה? זוכרים שאני בשוק? כבר ספרתי לכם על זה פה.
וגם ספרתי לכם, על כל מיני שיטות מגוונות להכיר בחורות (אפשר גם בחורים, פחות בקטע אבל). פייסבוק, טינדר, קיופיד, שידוכים …. אבל כזה עוד לא היה לי. פעם ראשונה שאני מנסה את הדבר הבא. שימו לב.
ערב אחד. בין חמישה עשר לעשרים דייטים.
לא. לא טעיתם. קראתם נכון.
ערב אחד. בין חמישה עשר לעשרים דייטים.
קוראים לדבר הזה ספיד דייטינג והאמת שרק מהמחשבה על הקונספט נהייתי מותש.
טוב, השיר הזה בא לי בול.
[youtube EK_LN3XEcnw nolink]
אבל כשחושבים על זה שוב זה די יעיל, לא? גם ככה לא מעט דייטולוגים מנוסים טוענים שמספיקות להם חמש דקות בשביל לקבוע אם יש או אין פוטנציאל. (ואני עדין כי כבר קבלתי את הגרסה של שלושים שניות … בטלפון …). וככה, במקום להעביר עשרים ערבים, בכדי למצוא את האחת (… או את השניה), אפשר להרביץ הכל בערב אחד.
*דייטולוגים*. המצאה שלי. באמת נו, עכשיו חשבתי על זה. איך להגיד "אנשים שיוצאים להרבה דייטים" במילה אחת?
אז הלכתי.
ננננוווווו …. ואיך היה? האמת שמלא שאלו אותי אז הנה התשובה הרשמית. קבלו:
"טינדר למתקדמים.
ככה נראה לי אקרא לכל החוויה הזאת של הספיד דייטינג.
כמו בטינדר יש את התחושה הזאת של קטלוג. עברנו, ראינו, בחרנו, האם יש מאץ'?
כמו בטינדר יש את אלו שהגיעו רק במקרה ורק כי חברה שלהן הכריחה אותן והן הגיעו ממש ברגע האחרון (כאילו מתביישות בזה שהן שם)
כמו בטינדר יש פתאום פרצופים מוכרים.
כמו בטינדר יש את המוזרות/ההזויות/היוצוריות.
למתקדמים כי אפשר גם לדבר עם הבן אדם, אפשר לחוש איך החיבור, איך השיחה, חיתוך דיבור, שפת גוף. אין ספק שיש אקסטרה.
למתקדמים כי כנראה לא יגיעו אנשים שמחפשים רק זיון.זה פשוט מאמץ גדול מידי בשבילם.(Not that there is anything wrong about it)
סך הכל זה עבר די מהר, היה די נחמד, פגשתי הרבה אנשים חדשים. ואולי גם יצא לי איזה דייט או שניים Who knows. אז מי שמחפש זוגיות, מוכן להקדיש ערב מזמנו ועוד כמה שקלים והכי חשוב עם ראש פתוח אז יאללה, מגניב, שווה את הנסיון."
יש לי גם קצת סיפורים …. מכל הספיד דייטינג הזה.
דוגמא! ראיתי שם מישהי, מוזרה קצת, חמודה אבל מוזרה, כאילו לא מפה והיא נראית לי מוכרת כל כך, אבל ממש. אז הגיע התור שלה בסבב ואנחנו מדברים. מסתבר שהיא בכלל מקולומביה. מ-ג-נ-י-ב!!! (אמרתי לכם שהיא נראתה לי לא מפה?) ישר שחזרתי את הספרדית העקומה שלי. משוויץ. הייתי פה והייתי שם. ממשיכים לדבר. מפה לשם, גיליתי מאיפה היא מוכרת לי כל כך. שלושה ערבים קודם, הלכתי לקונטיינר ביפו לרקוד פוהו. (פוהו פוהו). לא יודעים מה זה פוהו? גוגל איט. (forró). וכשאנחנו מדברים היא אומרת לי, גם אני הייתי שם. ואז אני מסתכל … ושוב מסתכל … פ-א-א-א-ק-ק-ק-ק-ק. אני רקדתי איתך! זוכרת? יצאתי דביל שחבל על הזמן.
קולומביה … קולומביה … איזו נוסטלגיה … קבלו קצת תמונות.
רוצים עוד דוגמא? (מי שואל אתכם בכלל? אני סתם מנומס) קיבלתי שני טלפונים. שני מאצ'ים. האחת מיטל והשניה כרמל. (השמות שמורים במערכת) ואני כמו אהבל העתקתי את אותו המספר לשני אנשי הקשר. אתם כבר רואים לאן זה הולך? בסבבה שלי שולח הודעה לכרמל. "הי כרמל, מה העניינים?" ואז התשובה … "זאת מיטל. לא נעלבת. 🙂 . קורה". איזה פדיחת אללה!!! איפה בור הבטחון הקרוב? בא לי למות.
ואיך זה נגמר בסוף בסוף? טוב, יצא דייט אחד, נחמד, בחורה חמודה אבל לא הסתדר לנו. יאללה … נקסט!