כשהייתי ילדה, הייתי מצליחה לתפוס כתמים פשוט מלראות משהו מלכלך. זה לא ממש עבר לי עם השנים, ועדיין כאמא הופתעתי מאוד לראות עד לאיזה רמה מגיעה יכולתם של הילדים להתלכלך וללכלך. כנראה שאמא שלי סיננה בארוחות "הלוואי והילדים שלך יחזירו לך כגמולך", כי דוגרי? הם ארבעתם מעולים בהשארת סימני אוכל על בגדיהם וגם על אלו שלי.
[youtube tkO2iI4eePw nolink]
ותנו לי לספר לכן, כמי שלא מספיקה לשכוח בין ילד לילד:
אם התמזל מזלך והילד לא מהסוג שפולט באופן חריג אז זה מתחיל בטעימות, והכי גרועות אלו הכתומות כמו הגזר, הדלעת והבטטה. זה ממשיך כשהם מתחילים לאכול עצמאית. ואז כשהם סופסוף לומדים לאכול בלי שהכל יימרח – הם מתחילים לנגב את הפה המלוכלך בשרוולים.
בדרך, כמובן שגם האמא מתלכלכת, והסינר (אם הם בכלל מוכנים ללבוש אחד כזה) וגם המגבת שממהרים לשלוף באוטומטיות בכל "אסון".
אני לא מהמתרגשות, וזה בסדר אם הילד אוכל גבינה בידיים ואז עושה "ידיים על הראש", ולמרות שלפעמים בא לי שיאכלו בחדר חד פעמי שלם וללא בגדים מלבד טיטול / תחתונים – אני בכל זאת נותנת להם עצמאות בארוחות מגיל די צעיר. זה מה שהכי תואם את הגישה החינוכית שלנו.
נתתי להם לאכול עצמאית אפילו כשהתאומים היו חוברים נגדי – בזמן שאני התכופפתי להרים את מה שהאחד זרק לרצפה, השני היה זורק את האוכל שלו עליי ועל הרצפה.
זה לא רק אוכל, אגב. גואש זה ממש מלכלך. לצייר עם טושים על הבגדים זה מלכלך. גם פלסטלינה, בצק, חותמות וצבעים – אפשר למעשה להתלכלך בערך מכל דבר שילדים אוהבים לעשות.
וביום רגיל אני מרשה להם הכל, למרות שבתוך תוכי מתחרפנת לעיתים. מעדיפה את זה מאשר לגדל ילדים שחוששים ופוחדים מה אמא תגיד אם משהו יתלכלך.
עדיין, יש רגעים שאני תופסת את עצמי שניה אחרי שהרשתי משהו, ותוהה למה לכל הרוחות אני מסכימה לאכול שוקולד במעיל שיצא מכביסה לפני יומיים?
אז מה באמת עושים ביום שבו לא רק שאני לבד כמה שעות עם ארבעה קטנטנים, אלא שפינת האוכל והילדים נראים בסוף הארוחה כאילו עברה עליהם מלחמה?
את שולחן האוכל משאירים לחצי שיחזור מהעבודה, את הרצפה לעוזרת (בתקווה שזה ערב לפני שהיא באה ולא בדיוק אחרי שהיא עזבה), את הילדים שולחים לאמבטיה טובה טובה וגם את הבגדים שולחים לאמבטיה-שלהם כלומר לכביסה טובה טובה.
אני יודעת שיש כל מיני טיפים לאיך מכבסים מה. למשל אם הילד התלכלך ממעדן (ראם מתלכלך כל יום מהמעדן) אז צריך למרוח ג'ל מסיר כתמים, לשפשף 10 דקות להחדרת החומר לעומק הסיב. אחר כך לכבס כרגיל. אבל האמת שבבית שלנו החלוקה פשוטה – אני דוחפת את הכל למכונה עם ג'ל כביסה, סנו אוקסיג'ן להסרת כתמים ומרכך. וזה עובד. ארז הוא היסודי שעומד, משפשף ומחזיר לסיבוב נוסף אם יש צורך. אבל עם כל הכבוד להשקעה של ארז, לרוב באמת מספיק לתת למכונה ולחומרים לעשות את העבודה שלהם ותו לא.
לא יודעת, נראה לי שיצא לי בסדר, מה אתם אומרים?
