"כנס העתידנים"

כנס העתידנים
סרטו החדש של ארי פולמן(ואלס עם באשיר)
יצאתי מהסרט"כנס העתידנים.."לתוך השמש הרותחת בצהריי היום ברחבת הסינמטק ,מרוגשת,עצובה משהו..
רובין רייט בתפקיד עצמה,שחקנית מתבגרת שמחליטה למכור את דמותה הקולנועית לסטודיו שישכפל אותה לעד בסרטיו והיא תיוותר צעירה לנצח
עמדתי שקועה במחשבות,מבולבלת משהו,הרגשתי שאצטרך לראות שוב את "כנס העתידנים"..מעניין אך גדוש מדי בעלילה מייגעת וארוכה..מרגש אך חסר משקל..
הסרט מבוסס על ספר מדע בדיוני של סטניסלב לם
השחקנית רובין וויט,כוכבת עבר גדולה שכוכבה דעך גם ההתבגרות בלשון יפה..עם ההזדקנות.נקודה.
שחקנית מזדקנת..חסרת תהילה המקבלת היא וסוכנה,הצעה בלתי צפויה מאולפני פראמאונט לסרוק את כולה במחשביהם ובכך לקבל בעלות נצח על דמותה ולהותירה צעירה לנצח בסרטיה שנבראו בכיכובה.
לאחר 20 שנה רייט מגיעה כאשה זקנה לכנס המעסיק את דמותה המדומה.
הסרט עובר מצילום רגיל לאנימציה.אפשר להרגיש את הרגישות,המסירות,ההשקעה אבל לא התרגשתי והתלהבתי..
היו רגעים.כן.והאנימציה טכנית מופלאה..ההתכוונות,הרצינות,הכישרון.
הסרט עוסק לא רק בהתבגרות הנשית עצמה אלא בהזדקנות הנשית..הזמן העובר ביעף,כוח הטכנולוגיה,דימוי המציאות בקולנוע..יחסים.משפחה.חברות
היו רגעי הומור משובחים אך גם יומרנות גבוהה מדי לטעמי,חלקים בעלילה דמיוניים לגמרי שהשאירו טעם חלול של מועקה וכבדות יתר.יכולתי להבין עם זאת את אלו שמתאהבים בדמויות מצוירות…
אהבתי את הדמויות האמיתיות..שני הילדים ובעיקר הבן הצעיר הסובל ממחלה,שמיעתו פגועה ונחלשת עם הזמן,הוא הסיבה העיקרית..לצעד של אמו לחתום על החוזה ובכן לאפשר את הממון הדרוש להצלתו..
העיניים,הפנים,הילד המחובר לעפיפון האדום נגע ללבי במיוחד..כפפה -אהבה
כדאי ושווה ללכת לראות את הסרט.הרעיון.התהליך.הכנות בתוך המצויר,הבדיוני ומציאות הגיל והזמן..
"על פנטזיות לא משלמים תמלוגים…"