נשים וכוח ועוצמה, זאת מתנה משמים.

ופסח וניקיון ואורחים זה יכול להיות קשה

ומאוס וזה יכול להיות נפלא – תלוי איך מסתכלים על זה.

אתמול נפגשנו חברות סלונה לסדר טרום פסח.

מה אגיד ומה אשיח, זה היה ערב

מרומם נפש ושובה לב.

הבשלניות פרטו על בלוטות הרוק

קציצות הדגים של פאני

מאירה גורי רז הפליאה לדייק ולחדד את חוש הראיה שלנו

https://www.facebook.com/meira.g.raz?fref=hovercard&hc_location=ufi

לראשונה בחיי

ישבתי בסדר פסח ולא הייתי צריכה לטרוח.

הייתי פנויה להתבונן ולחוות נתינה.

הרגשתי נפלא, הכל היה מדוייק כל-כך.

האוכל, האירוח, האווירה, החברותא,

שאלתי את עצמי איך בעצם הגעתי למקום המדהים הזה,

ואז נזכרתי בהרצאתה של יעל כרמי הנפלאה,

שבזכותה אני כאן

https://www.facebook.com/groups/150563392035886/

ולא הפסקתי לברך אותה כל הערב

נהנית מכל הלב

אין בעולם על שמחת נשים ואהבה

מורן חידדה חידודין על נשים וגברים בנים ובנות

והפכה את עשר המכות לטובות – הכל עניין של פרספקטיבה,

יש לנו את האפשרות לבחור איך להסתכל על הדברים בחיינו.

וסמדר דאגה שהסדר יהיה כהלכתנו – ארבע כוסות

שרנו, והקשנו קושיות 

ושאפו ענק לגבר האחד האמיץ שהגיע.

 ואם שואלים אותי מה היה כל כך מוצלח?

ערב נטול אגו מכל סוג שהוא,  היו שפע נשים,

כל בריה שונה ומיוחדת, האוויר היה

טהור ונקי מגאווה, כל אחת הביאה את

עצמה שלמה.

 בתחילת הערב לחשה מורן באוזניי שיש תוכן

לערב הזה והיא בטוחה שאוהב אותו, היא קלטה

אותי מזמן……..

ואהבתי והתחברתי מהבטן,

לפילוסופיית החיים,

להעצמה הנשית שחווינו אתמול בערב,

כולנו מחפשים/ות ומייחלים/ות

לאהבה, שקט נפשי ובריאות.

קרדיטים לתמונות:  רונית קריספין

https://www.facebook.com/ronit.krispin?fref=hovercard&hc_location=ufi

ובהליכת הבוקר זה מה שיצא ממני

קבלו באהבה את יציאת מצרים שלי:

מחלקת מוח בשיחה צפופה עם רמ"ח איברים

זה התחיל עם חריקות במפרקים, העצמות צעקו הצילו,

אחדות ציפו עצמן בחומרים בכדי להקל על הכאב,

חלקן התייאשו והיו אדישות למתרחש.

והגוף, הוא ספג הכל.

"היי מה קורה אצלכם שם באולימפוס, אנחנו סובלים"

צעקו רמ"ח איברים אל מחלקת המוח.

"סובלים? למה זה קשור למחלקה שלנו"

התפלאו במחלקת המוח.

עמוד השדרה תקף: "אני מכופף, אין לי כוח יותר לסחוב שום דבר"

הברכיים התלוננו: "אי אפשר יותר לסבול"

שאר האיברים לא נשארו אדישים למצוקת חבריהם והתלוננו,

"נמאס לנו לסחוב הכל בידיים ועל הגב, אנחנו מבשלים,

מכבסים, מגהצים, עושים קניות, מנקים ומסדרים, כל הנטל

של החיים נופל עלינו, ואתם שם למעלה במה אתם עסוקים?"

מחלקת המוח לא נשארה חייבת,

"על רוח ונפש שמעתם פעם?, אנחנו במחלקה שלנו

דואגים שתחוו את הבריאה".

"שוב חפירה" התלוננו רמ"ח איברים, "אתם בכלל מקשיבים

למצוקות שלנו".

"בוודאי", ענו ממחלקת הראש, "את ציוץ הציפורים שמעתם הבוקר?

את השמש שזרחה והאירה את העולם כבר ראיתם,

הרחתם את פריחת האביב, שמתם לב שהאוויר מבושם בריח היסמין?"

"איך נראה כל זאת ואנו עסוקים מבוקר עד ליל בכדי

לסחוב אתכם על גבינו".

"אם כך אנו מבינים שלא שמעתם על חוקי הבריאה", התפלספו

שוב ממחלקת המוח.

"חוקי הבריאה?" רמ"ח איברים נראו מיואשים, כנראה הישועה

לא תבוא להם מלמעלה.

"חוקים, שמעתם פעם שדברים מתנהלים על פי חוק?

זה מאד פשוט, צריך לעשות כל דבר בעיתו ולפי הסדר

ואז הכל בסדר!

העולם נברא יום אחרי יום, יום ראשון לפני יום שני,

ושישי לפני שבת, גם בחשבון יש חוקים, הכפל והחילוק קודמים לחיבור ולחיסור.

תנסו לחבר ולחסר לפני הכפל, תקבלו את אותה תוצאה? בוודאי שלא.

ובכדי ליהנות מארוחה טובה צריך קודם לקנות את המצרכים.

זרע וביצית לנצח יולידו תינוק, ועונות השנה ישמרו על מחזוריות החיים לעד".

לכל דבר יש סיבה ותוצאה.

מחלקת רמ"ח איברים, הפסיקה כל פעילות ונדרכה לשמע

דברי העומד בראשם.

"תקשיבו לברכיים שלכם, והגב הוא צודק, אתם עובדים בפרך,

בני ישראל עזבו את המדבר לפני המון זמן, לא שמעתם על כך?

אם רק תשכילו לשמור על חוקי הבריאה – דיינו

אם תדאגו לתזונה מתאימה – דיינו

אם תקשיבו לקול הציפורים – דיינו

אם תעבירו את המשימות לאחר – דיינו

אם תעזרו באיש מקצוע – דיינו

ואם תשליכו את פרעה לים – דיינו

אם תשליכו גאוותכם מיד – דיינו

אם תפנו יותר זמן לנשמתכם – דיינו

אם תפנימו שאינכם עבדים – דיינו

תריחו במלוא אפכם, תנשמו עמוק אל עומק הבטן,

תקשיבו בשתי האוזניים, תחושו בידיים, תאהבו עם העיניים,

ותודו בפה מלא על כל מה שיש לכם".

ראש מחלקת רמ"ח הביט למעלה, נראה מהורהר,

"באיזו שפה דיברתם אלינו עכשיו?" הוא תהה

"שפת הרוח, שפת הנפש, השכל ולמד".