הינה כמה סיבות שחוויתי על בשרי:
1. שאומרים לך "שאת מפוטרת קחי את הדברים שלך ותלכי".
2. שאומרים לך "את לא מספיק טובה לנו" הם בעצם מתכוונים ל-"יש לך ילד/ה (או כמה) אז אינך מתאימה לנו".
3. שאומרים לך "את לא יכולה לעבוד אצלנו בגלל הילד/ה שלך".
4. שאומרים לך "אה אין לך השכלה אל תתקשרי אליינו אנחנו (בטוח שלא) נחזור אלייך".
5. שאת אומרת שאת אימא ומסתכלים עלייך במבט עקום.
6. כשרושמים שחייב תעודת בגרות כי בלי זה את כנראה עובדת חרא (וגם אמרו לי את זה בפנים).
7. כשאומרים לך "צריך אישור של קרובי משפחה" ושמגיע האישור פתאום נסוגים לאחור ואומרים לך "את לא יכולה לעבוד פה בגלל בעלך"(אחרי שכבר קלטו אותי למקום העבודה).
8. שאת רוצה לעבוד באותה עבודה ואומרים לך שהסניף הכי קרוב אלייך הוא כמעט שעה נסיעה מחוץ לעיר(וזה ממש לא נכון פשוט המנהלת של הסניף בעיר שלי לא רוצה אותי ספציפית).
9. כמבינים שאין לך ניסיון נפרדים ממך בנימוס של "אנחנו נחזור אלייך כבר" ולא חוזרים אפילו אחרי שבועיים אז את מבינה שאין סיכוי שקיבלו אותך.
10. שמסתכלים עלייך בגלל שאת מלאה ומעקמים גבה ואז אומרים לך כבר שלא רלוונטי אחרי שקבעו איתך ראיון.
11. שאומרים לך שלא חייב תעודת בגרות ובכל זאת פוסלים אותך בגלל שאין לך. (לא מבינים שיש כאלה שלמדו בבית ספר מקצועי ללא תעודת בגרות).
12. והשאלה שבגללה לא מקבלים אימהות לעבודה "עם מי את משאירה את הילד/ה?" אחרי שהרבה פעמים מסבירים להם שיש סידור לילד/ה ושאין מה לדאוג.
בקיצור החיים שלי בתור אימא ללא להיט וממש בזבל ומובטלת בגלל מעסיקים כאלה ששוללים ושופטים רק בגלל שיש לי ילדה נותנים לי להרגיש שאני חרא אימא בגלל שאין לי איך לפרנס אותה.
**זכויות כתיבה זו שמורות לבת-אל דיבונו(בניסתי)**