אחרי ששמעתי השבוע כמה קאברים בין מזרח ומערב יצא לי למצוא משהו באמת מיוחד לשבת…
התזמורת האנדלוסית והזמיר שלה בנימין בוזגלו מעניקים את הפרשנות שלהם לשיר הקלאסי :"מי יידישע מאמא"
בשילוב פנטסטי של ערבית ובמקצב אנדלוסי שמחזיר בצליל אחד ל"חודריה" (השכונה היהודית) של פעם.
תרגום לעברית מתוך השיר "מיי יידישע מאמא":
נָשִׁים רַבּוֹת הֵן בָּעוֹלָם
אֲשֶׁר אוֹתָן תֹּאהַב
בְּכָל מָקוֹם אוֹתָן תִּזְכֹּר
אַף אִם בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב
תְּמוּנוֹתֵיהֶן אוֹתָן תִּשָּׂא
בְּתִיק עוֹר צְהַבְהַב
אַחַת וִיחִידָה הִיא זֹאת
אֲשֶׁר יָדְעָה לִכְבֹּשׁ לֵבָב.
אַ יידישע מאמע
כֵּיצַד יָכְלָה הִיא לְסָרֵב
אַ יידישע מאַמע
לוּ גַּם בִּקַּשְׁתָּ אֶת הַלֵּב
אז הנה תוספת מעניינת לברכת "אשת חיל" של יום שישי המוקדשת לאמהות של כולנו שעושות עבודת קודש גם בימי חול…
http://www.youtube.com/watch?v=Qf-Ko33h__4&feature=shareאני אישית יותר מתחברת לפרשנות של אסתר ראב למשמעות שהיא מעניקה ל"אשת חיל" דרך שירה "פורטרט של אישה".
פורטרט של אישה / אסתר ראב
רֵאשִׁית חָכְמָה:
הֱיוֹת אִתְּךָ –
כַּאֲשֶׁר יְהִי
הָרוּחַ בָּאִילָן.
רֵאשִׁית חָכְמָה:
צַיֵּת לְךָ –
כְּצַיֵּת צִפּוֹר לִמְעוּפָהּ.
רֵאשִׁית חָכְמָה:
הֱיוֹת שֶׁלְךָ –
כַּאֲשֵׁר תְּהִי
הַגֶּפֶן לַאֲדָמָה.
אסתר ראב ,היא המשוררת הארצישראלית הדוקרנית ביותר שיצא לי להכיר לפני יונה וולך והשיר שלה "פורטרט של אישה " הזכיר לי במשמעות שורותיו ובחזרה על המילים "ראשית חכמה .." את השיר " אשת חיל " אשר מנסה אף הוא לעמוד על משמעותה ודמותה של האישה ביהדות ובתא המשפחתי ומגדיר את תפקידיה ואיכויותיה של אישה כמעין מדריך וספר הדרכה לאישה טובה הנחשבת כזו שכל גבר אמור לשאוף למצוא עבורו כזכיה …"אשת חיל מי ימצא". בין ההוראות או ההגדרות ישנה השורה "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" כלומר חוכמתה של אישה מותנה בכל הנקודות שהיא אמורה לשאוף לקיימם בכדי שתזכה בתואר הנכסף "אשת חיל". והנה באה אסתר ראב ,אשר גם היא באה מבית דתי בחציו והיתה מושפעת מטקסטים כאלה ואחרים דרך אימה ובוחרת ללכת כנגד בטענה שאישה שיש בה חכמה תהיה "כציות ציפור למעופה",עד כמה מתריס ועד כמה פנטסטית היא הדרך שבה מציגה ראב את הפרופיל של אישה טובה בעיניה.
אסתר ראב כותבת כפי שהיא מרגישה ולא ניתן לביית אותה בדומה לטבע פראי שלא ניתן לביית, בדומה לבעלה הראשון שלא יכל לאלף את הסוררת ונישא לה על אף שידע כי אהבה את אחיו עליו ועל אף שמעולם היא עצמה לא ניסתה להסתיר את האמת שלה לטובת הבריות. בספר שהקדישה לבעלה הראשון אף כתבה "בידידות " לעיני כל וכאן ניתן שוב להבחין באישיות הלא מתכופפת שלה לדעת החברה עליה.
בשירתה היא מגדירה מחדש מהי "אשת חיל " ובוחרת לתאר אותה חופשיה וחסרת כבלים כגפן לאדמה וכרוח באילן , ונדמה כי היא מבטאת לראשונה אמירה פמינסטית שבוחנת מחדש את מקומה ומשמעותה של האישה בזוגיות ולעצמה.
ואולי בכך היא פותחת צוהר למשוררות מסוג חדש (יונה וולך,אגי משאול ..)נשים פמיניסטיות ,דעתניות ,נשים מבתים חילונים ודתים כאחד המעמידות את מקומן בבית ,באהבה ובחברה באור אחר ומבקשות לשנות את המוסכמות וליצור מעמד חדש לנשים ,שכיום בעיני הוא נראה קרקע פוריה לעבודת שטח טובה שתניב פירות משובחים על אף שהדרך עוד רבה להשגתם..
הקמפיין "למי קראת עקרת בית?" אליו נחשפתי השבוע , הוא גם פרשנות אחרת ל"אשת חיל" מהמקום בו נשים ואמהות בעיקר קמות ומקימות מחאה הפונה לשר הרווחה לבחון את סוגיית הפגיעה בזכויותיהן של נשים בכלל ונשים אמהות בפרט ע"י שלילת הזכות לביטוח לאומי ועצירת הקרירה שלהן , במידה ושהו 4 שנים ללא עבודה… זמן בו ודאי גידלו את ילדיהן מרצון ו/או מצורך יוקרת המחיה , המעון והבייביסיטר…
ובימים בהם צעדת העגלות נשמעת ונשים יוצאות להפגין על חוסר שיווין ועל זכויות יסוד וקידום חברתי, אפשר להתחיל ולראות סדקים בתקרת הזכוכית ולקוות שהשילוב בין נשים ממזרח וממערב…רק יביא את הכבוד המגיע לנשים על כל פועלן…בין אם מדובר בהחלפת חיתולים או החלפת ממשלות.
מוקדש לאמא שלי , שהיא איננה "אישה כוחנית" אלא "אישה עם כוח", המחזיקה את הבית כעוגן של ספינה מול החיים המתנפצים עליה ועלינו ,
אישה מפרנסת ומעצבת את הבית כראות עיניה, חכמה ונדיבה עד אין קץ, אשת חיל בשיא תפארתה.
ובנוסף מוקדש גם לכל האמהות של כולנו …שבת שלום.
דנה