המחזה 'יצרים' מאת המחזאי האמריקאי וויליאם מאסטרוסימון מוצג בימים אלו בתיאטרון 'הסמטה'. המחזה המטלטל נכתב בעקבות ראיון שערך המחזאי עם אישה שהייתה קורבן אונס.
הדמות הראשית במחזה מרג'ורי (שרון דנון בוגרת 'ניסן נתיב') עטתה על עצמה בתחילת ההצגה תדמית של צעירה מובטלת שכל ענייניה בקריאת מגזינים, לבושה בפרובוקטיביות וחסרת רגישות לסובבים אותה.אולם, כאשר מתפרץ לביתה האנס ראול (שגיא מינץ' – בוגר בי"ס של יורם לוינשטיין) נכנסת ה'חיות' לנפשה , לגופה. מרג'ורי נאבקת,נאבקת על קיומה, כאשר ראול מנסה לאנוס אותה בסצינה דרמטית וקשה לצפייה הוא אומר לה" אמ.. יש לך נמשים.. לא ידעתי", מרג'ורי בועטת וצורחת אל החופש, היא רוצה להשאיר את פרטיותה בתוך 'החדר האינטימי שלה' ולא להרשות לזר לפרוץ לנבכי נשמתה.
כאשר טרי אחת השותפות ( השחקנית אמנדה סורודי בוגרת 'בית צבי'.) חוזרת הביתה מהעבודה,הצופים מגלים בחורה גרוטסקית וילדותית, לא איכפת לה ממרג'ורי ובראש מעייניה הדייט עם הבחור שהיא צפויה לצאת איתו בערב.כאשר היא מגלה ש'יש גבר באח' היא פונה למרג'ורי בהאשמה : למה היא מתעללת בו? מה זה יעזור לה? רק לאחר תחינות רבות של מרג'ורי היא מסכימה להשאר ולשמור על האנס בעוד חברתה חופרת את 'קברו' בגינה.
היא מתחלחלת כאשר האנס איתו היא מנהלת דו- שיח מספר לה בעורמה שמרג'ורי חברתה מנהלת רומן עם האקס שלה טוני,ומלגלג על כך ש'איך היא לא שמה לב לכך'? הרי הייתה מסיעה את מרג'ורי לתחנת הרכבת בגל יום רביעי'. טרי מתמלאת בכעס גדול כלפיי מרג'ורי, היא כועסת על לבושה הזול, על כך שהיא מובטלת ולא עוזרת בעבודות הבית וכעת בוגדת בחברות ביניהן.
בהמשך ההצגה מתגלה האמת מכאיבה מעברה של טרי ודמותה הופכת מקלת דעת לעמוקה ונוגעת ללב.
כאשר נכנסת לבית השותפה השלישית פטרישיה( השחקנית אפרת ליפשיץ בוגרת 'בית צבי')
מורגשת נקודת תפנית ב'זירת ההצגה'.פטרישיה עובדת סוציאלית במקצועה מנסה להשתלט על המצב המטורף שיושבי הבית ואף הצופים נקלעו אליו. היא מנסה להשתמש במונחים פסיכולוגיים תוך ניתוח המצב הנתון וקריאה: להרגע, לנשום, לעשות את הדבר הנכון,לקראת סיומה של ההצגה מרג'ורי זוכה ממנה לחיבוק אוהד ואמיתי מהלב, לא כ'פסיכולוגית', כאדם.
לאורך ההצגה אנו מגלים על האנס ראול שגם הוא בן אדם, הוא נשוי עם שלושה ילדים, עובד ,לכאורה נורמטיבי.
יש כאן דיסוננס בין ההבנה שהאנס הינו יצור אנושי ויש לו זכות קיומית לבין הרצון שלנו לשים אותו ואת דומיו מאחוריי סורג ובריח. השאלה המופנית אל הקהל:
האם לא תאמינו לחברה שלכן,זו שאתן מקנאות ביכולתה 'לפתות כל גבר בעולם', אך כעת היא אישה שהותקפה בידי גבר זר . האם תאשימו אותה שהייתה פרובוקטיבית ומלאת זימה ועל כן זהו עונשה ולמעשה גזר דינה כאישה מופקרת מהחברה שאנו חיים בה?
מה אתם הייתם עושים?האם היצרים יגברו עליכם?
ההצגה 'יצרים'.
תיאטרון הסימטה,יפו
מחזה מאת וויליאם מאסטרוסימון
נוסח עברי: מרים קיני ואודי רצין
בימוי והפקה: אודי רצין