נגיד שהיו אומרים לכם שיש תפוח מזן מיוחד, שונה מכל מה שטעמתם עד עכשיו, בטעם כל כך נפלא שאתם פשוט תמותו עליו. הבעיה היחידה היא שהתפוח הזה נמצא בפסגת הר גבוה, שכדי להגיע אליו צריך לחצות נהרות סוערים, לעבור במדבריות קרח ובאגמי אש, ביערות שורצי טורפים מסוכנים ובביצות טובעניות ומסריחות.
אבל מה – ביס אחד מהתפוח הפלאי לגמרי שווה את כל המסע הארוך והמתיש הזה.
ואני אומרת: אני לגמרי מאמינה לכם. יותר מזה – אני גם מאמינה שגם אני הייתי אוהבת את התפוח הזה. זה רק שהחיים שלי ממש סבבה גם בלעדיו ואני ממש לא מרגישה צורך או רעב לשום תפוח, פלאי ככל שיהיה.