צילום: ז'ראר אלון וקרן אלון, באדיבות תיאטרון החאן
דמותו של יחזקאל הינה בדיונית והיא מבוססת על זו של אבא קובנר. קובנר היה משורר, סופר אמן, חבר מחתרת, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה, מראשי חבורת "הנקם", שניסתה לנקום בנאצים לאחר מלחמת העולם השניה, וממקימי בית התפוצות.
קובנר הוא מן המשוררים העבריים הגדולים של התקופה. הוא החל בכתיבת שירים ביידיש ושירים קצרים בעברית, שכמה מהם עוד נדפסו לפני ובעת המלחמה, כשהיה בווילנה. בתקופת המאסר שלו במצרים, חל מהפך עמוק בשירתו, והוא החל בכתיבת הפואמות הארוכות שלו, שלימים הפכו לתרומתו העיקרית לשירה העברית של הדור, ולגולת הכותרת של יצירתו.
מיכאל קובנר הוא בנו של אבא קובנר וכ- 25 שנים לאחר מות אביו, הוא מצא עצמו מנהל איתו דיאלוג מחודש ב"עולמו של יחזקאל", רומן גרפי יוצא דופן. כך נהפך אבא קובנר, לגיבור הספר. דמותו מבוססת על שילוב של מציאות ובדיון, של מאפיינים שחלקם לקוחים מהביוגרפיה של האב וחלקם נשלפו ממגירות הדמיון של בנו.
באמצעות שיריו של אבא קובנר וציוריו של מיכאל קובנר, אנו חווים את יחזקאל. הציורים ממחישים את מה שלא ניתן לראות ומילות השירים ממחישות את מה שלא ניתן לומר.
צילום: ז'ראר אלון וקרן אלון, באדיבות תיאטרון החאן
עמוס, בנו של יחזקאל, מהגר לארצות הברית לאחר ריב קשה עם אביו. עמוס חש שהצבא אינו נוהג במוסריות והשווה את התנהגותו לנאצים. יחזקאל, ניצול שואה שהצליח לברוח מהתופת ,מגרש את בנו מביתו על מילים קשות אלו.
הוא נשאר בודד בירושלים, כאשר נעמה, הפיזיותרפסטית שלו מארחת לו חברה ומטפלת בו.
בתקופת מלחמת המפרץ, בשנת 1991, נכדו נוני, בנו של עמוס, מגיע לביקור מולדת יחד עם אמו איבון.
על רקע המלחמה הזו צומח ועולה סיפור רחוק… סיפורו של יחזקאל בתקופת מלחמת העולם השניה.
תוך כדי משחק בלגו צצים הזיכרונות ותקשורת עמוקה ורווית כאב נוצרת בין יחזקאל לנוני.
הוא מצליח לשתפו בזיכרונות קשים מנשוא, מה שלא הצליח עם בנו,ובכך נוצר קשר המפצה ולו במעט על הניתוק מבנו עמוס.
איבון, אשתו של עמוס, אשר הגיעה עם בנה, פוגשת את נעמה, הפיזיותרפסטית. ביניהן מתפתח קשר אינטימי ומשחרר את איבון מהמועקות שהובילו אותה לחזור ארצה.
כמובן, שאי אפשר לסיים מבלי להזכיר את המשחק המצויין והמרגש של שחקני תיאטרון בחאן ובראשם אריה צ'רנר בדמותו של יחזקאל.
לסיום, משתפת אתכם בציטוט של אבא קובנר: "להכיר את העבר, לחיות את ההווה ולהאמין בעתיד" .
מאחלת לכם צפייה רב חושית.
XOXO
אחת שיודעת 😉
צילום: ז'ראר אלון וקרן אלון, באדיבות תיאטרון החאן
עיבוד לבמה ובימוי: רוני ניניו | ציורים: מיכאל קובנר | וידאו ארט: יואב כהן, אדם לבינסון | מוסיקה: אבי בנימין | תפאורה ותלבושות: סבטלנה ברגר | תאורה: רוני כהן | משתתפים: אריה צ'רנר, דודו בן-זאב, יעל טוקר, דניאל גל, פיליפ דולב/רות בומרד
