תשע בבוקר, כבר שבועיים זאת השעה בה היום שלי מתחיל.
מתארגנת
שותה קפה
קצת תרגילי התעמלות על כיסא והליכה מדלת לחצר וחזרה
פה ושם קצת עבודות בית
בודקת מה חדש בפייסבוק
מנצחת את עצמי בקנדי קראש
מנצחת וגם מפסידה ברמי
עוד שעה עוברת בשיחות טלפון
כותבת
מכינה ארוחת צוהריים
ואז השינוי הגדול של היום…
עוברת לטלוויזיה
קפה של ארבע אח"צ
עוד שיחות וידאו הפעם עם המשפחה
ארוחת ערב מול הטלוויזיה
שתיים בלילה….
הולכת לישון.
רק משלוחים של שני זרי פרחים על סף הדלת שינו את השגרה.
עוררו גלים של אושר
הביאו צונמי של עצבות
ומבול של דמעות.
מחר יום חדש, עוד יום של קורונה.
