צילום: רדי רובינשטיין
אנו חיים בחברה שבה הקיצוניות "חוגגת", הגזענות והשנאה יוקדים ברחובות, כולם מתערבים בחייהם של כולם ולא פחות חשוב- אנשים מחפשים משמעות לחייהם. אנשים מחפשים זהות ,דבר המוביל לא פעם להרס עצמי או חורבן על הסביבה… פשוט תקראו חדשות וכל הנאמר כאן יהיה שם…
מחזה זה שהנכתב בגרמניה, המלקקת עדין את פצעי מלחמת העולם השניה, רלוונטי לא פחות גם לימינו וגם במדינתו.
צילום: רדי רובינשטיין
מאז ומעולם הדת הפכה למפלטם של אנשים המחפשים כיוון לחיים בעולם של כאוס. הדת הפכה לתירוץ עבור התנהגויות קיצוניות, גזענות ואף רצח… מוכר לכם מאיפשהו? בטח- שמעתם על זה לפני כמה דקות בחדשות… אתמול, היום וכמעט בכל יום… לצערנו.
בנימין, תלמיד תיכון המחפש תשובות וכיוון לחייו מוצא עצמו קורא ומתמכר לכתבי הקודש. שם הוא מוצא חוקים חדשים שיש לציית להם והוא יעשה הכל, אבל הכל כדי לקיימם…
הוא לוקח את הדת לקיצוניותה ומחליט להפוך ל"קדוש מעונה".
כאן מתעוררת השאלה המתבקשת: מהו קדוש? וכיצד מגדירים אותו ככזה?
האם מי שיושב יומם ולילה ולומד לימוד קודש? האם מי שמתענה? האם מי שעושה למען אחרים ומבטל עצמו? צדיקים וקדושים רבים בעבר היו סגפניים, מסתפקים במועט, פעמים רבות עינו את עצמם או עינו אותם… מדוע הפכו לקדושים?
צילום: רדי רובינשטיין
בנימין יוצא נגד החשיפה הגופנית של נערות בבית הספר (זו תועבה וניאוף),מפנה גב לאמו ואף קורא לה חוטאת (היא עזבה את אביו) ומגיע אף למצב שהוא רוצה לרצוח את מורתו על יהדותה…
בנימין, ה"קדוש המעונה" לכאורה, מטיף ומדקלם ללא הרף מכתבי הברית החדשה, אך הוא מבצע את החטאים האסורים על פי עשרת הדברות: הוא נואף, הוא מתכנן רצח ובודאי שלא מכבד את אמו…
אמו ומורתו אובדות עצות כיצד להתמודד עימו. האם מצפה שבבית הספר יקנו לו חינוך, כי לשם כך הוא נועד והמורה מנסה "להביס" אותו באמצעות הכלים שלו…
סוגיית החינוך העולה במחזה היא קריטית בחיינו. תפקידו של מי לחנך את הדור הבא? הרי בסופו של דבר לחינוך שאנו מקנים לילדנו יש את הכוח להפוך את העולם למקום טוב יותר או רע יותר.
המחזה הופך להיות זירת מלחמה אישית של כל אחד ואחד מהשחקנים על הבמה…. ומי ינצח?
ההצגה המלווה בהומור לכל אורכה, מצליחה לגעת בנו ולהציף אותנו בשאלות שברומו של עולם.
ברקע מתנוססת התפאורה הכה בסיסית ויחד עם זאת כל כך מרשימה.
מאחלת לכם צפייה מהנה 🙂
XOXO
אחת שיודעת 😉
צילום: רדי רובינשטיין
קדוש מעונה מאת: מריוס פון מיינבורג | נוסח עברי: רועי חן | בימוי: לנה קריינדלין | תפאורה: מיכאל קרמנקו | תלבושות: לובה מינגזטינובה | תאורה: איגור קפוסטין | סאונד ועריכה מוסיקלית: מיכאל וייסבורד | עוזר במאי לשפה ודיבור: יוני לוקאס | עוזרת במאי: שני מיל- מן |משתתפים: דניאל דמידוב, נטע שפיגלמן, נטשה מנור, ישראל (סשה) דמידוב, סבטלנה דמידוב, יובל ינאי, רות רסיוק, הלל קפון.
