אחרי החגים לכולנו נשארו בבית בקבוקי יין. כאלו שקנינו כי היה מבצע בסופר, כאלו שקיבלנו במתנה מהעבודה, או מחברים שקפצו להגיד חג שמח.
כדי למצוא קצת את הידיים והרגליים וללמוד מעט על המשקה המהווה מרכיב חשוב בכל ארוחה, השתתפתי בסדנא לבלוגרים שהעביר שגיא קופר, ב״דרך היין״ סניף גבעתיים.
מטרת הסדנא לא היתה יומרנית, אלא לפתוח לנו חלון לעולם היין.
שגיא, בחור נחמד, חייכן, סבלן ושופע ידע, הינו הבעלים של האתר: ״המרקקה היומית״ העוסק ביין, אלכוהול, בירה, שמן זית, גבינות ושאר מטעמים גסטרונומיים שמסביב. בעבר, שגיא היה כתב אוכל, יין ואלכוהול ב- ynet. בהמשך כתב יחד עם רן בוק טור קבוע על גבינות.
הנה כמה נגיעות על קצה המזלג (או על שפת הכוס) ממה שלמדתי בסדנא הטעימה:
מהי קאווה?
הקאווה היא יין מבעבע ספרדי שמיוצר בשיטה המסורתית: מייצרים יין לבן רגיל, ובתהליך הביקבוק מכניסים אליו מעט סוכר שיוצר תסיסה עדינה עם בועות קטנות, נעימות בפה. הקאווה דומה לשמפניה המיוצרת בלעדית בחבל שמפיין שבצרפת.
הקאווה מתאימה לתחילת הארוחה, עם סלטים, פינגר פוד, זיתים, בוטנים וכדומה.
בתור מישהי שגדלה על שפריץ (יין עם סודה), אעיז ואומר שהקאווה היא הגרסה המעודנת של השפריץ!
אז מה טעמנו?
טעמנו את הקאווה של Faustino – ריוחה, ספרד (כמובן)
הקאוה הזו היתה יבשה ("extra seco") איכותית ופתחה לנו את התאבון.
הקאוה הזו היתה יבשה ("extra seco") איכותית ופתחה לנו את התאבון.
שימו לב לתמונת האציל שמהווה את סמל היקב. זה מנהג עתיק להשתמש בתמונות של אצילים על בקבוקי יין.
הפקק – האם יש משמעות לפקק? חומר? ריח? אורך? נתחיל מהסוף: האורך של הפקק קובע! ככל שהפקק ארוך יותר הוא יקר יותר ונחשב איכותי יותר. פקק איכותי יסייע להארכת חיי המדף של היין.
החומר ממנו עשוי הפקק משפיע אף הוא. פקק משעם מלא, בעל מרקם אחיד, נחשב איכותי יותר.
בקשר למנהג הרחת הפקק הנהוג ע״י רבים: ובכן, לפקק יש ריח של… שעם, כך שאין צורך להריח אותו. מה שחשוב זו רמת הלחות שלו וצבעו. אם הפקק רטוב כולו או שיש לו תעלות רטיבות והוא נצבע לאורכו בצבע היין, אלו מרמזים על כך שהפקק לא אטם את הבקבוק והיין התחמצן והתקלקל.
אגב, אם פעם חשבנו שפקק הברגה מצביע על יין נחות, הרי שהיום עם שיפור הטכנולוגיה, השימוש בפקק הברגה הולך והתפשט גם בקרב יינות איכותיים מאד.
צבע היין – כדי לבחון את צבעו של היין יש להטות את הכוס ולבחון את הצבע על רקע נייר לבן. שוליים של יין אדום בצבע חום…. יתכן והיין מקולקל.
צבעו של יין מיקב Trio היה אדום עם הילה בהירה יותר ויפיפיה, מה שהצביע על יין טוב!
על טעם ועל ריח – הריח של היין הוא ממש עולם ומלואו. בשבילי, גם ללא הבנה בכלל, תמיד אהבתי לעצום עיניים להריח יין טוב ולדמיין איפה גידלו אותו ומה עשו לו עד שהגיע לכוס.
ריחו של היין מושפע מאד מצורת היישון ומשך היישון שלו בחבית, כמו גם מסוג החבית, גילה של החבית וכדומה.
ניתן לראות אבולוציה והתפתחות בהקשר של ריחות של יינות לאורך השנים. למעשה ניתן להבחין בין ריחות העולם הישן לבין ריחות העולם החדש :
בעולם הישן, הכולל את מדינות אירופה הכל היה מוגדר ובעל חוקים נוקשים: איזה זן מגדלים,איפה, איך וכמה מיישנים כל סוג וכדומה. הריחות היו מאופקים ומעודנים יותר. המטרה היתה לתת כבוד וביטוי לענבים, לאדמה וליין ופחות ליינן שמייצר אותו.
בעולם החדש, הכולל את אוסטרליה, דרום אמריקה, ארה״ב וישראל, החוקים פחות נוקשים ורואים יצירתיות, שילובים חדשים וטעמים חזקים ומגוונים: היינות פירותיים, מתקתקים יותר, ניתן להרגיש בטעמי שוקולד, וניל, מוקה, קוקוס וכדומה. ביינות אלו נעשה שימוש בחביות חדשות בכל פעם שמעניקות מטעמן ליין.
יין שורש 2010 של יקב צרעה , הוא יין עפיץ (נותן תחושה של פרי בוסר בפה), מעקצץ וחמצמץ. שגיא אומר שכמה שנות יישון בבקבוק יעלימו את העפיצות שלו. היין הזה מתאים לליווי בשר אדום, או בכלל בשרים על האש.
זה באמת היה רק קומץ מהדברים שלמדתי. היתה חוויה נהדרת ואווירה נעימה במרתף של דרך היין.
יונית פתחה שולחן עם מגוון סלטים, מאפה פיטריות, פירושקי, פוקצ׳ה ועוגות.
ששת הביא גבינות טובות ואני הבאתי סלט פסטה שהמתכון להכנתו מצורף למטה.
הפסטה הולכת נהדר עם יין. והיות ולא היה לנו בשר בארוחה, טעמנו איתה את היין האדום.
סליחה על איכות התמונות – התאורה במרתף יין לא משהו… טוב, צריך לדאוג ליין, לא?
סלט פסטה שקדים וגבינה
- 1/2 חב׳ פסטה מסוג ״חונקי כמרים״
- 2 כפות שמן זית
- 1/2 קופסת גבינה בולגרית בקוביות
- 2 כפות צימוקי זיתים קצוצים
- 2-3 כפות צימוקי עגבניות שרי קצוצים
- 50 גרם שקדים פרוסים מטוגנים ב- 20 גרם חמאה.
- כף שטוחה של טפנד זיתים
- פלפל גרוס
ההכנה פשוטה מאד:
- מבשלים את הפסטה עפ״י הוראות היצרן, מוסיפים 2 כפות זמן זית, מערבבים ומצננים אותה.
- מעבירים את הפסטה לקערת הגשה, מוסיפים את הגבינה, הטפנד,הזיתים והעגבניות.
- מתבלים בפלפל (לא צריך מלח כי שמנו טפנד זיתים מלוח והגבינה מלוחה).
- ממש לפני ההגשה זורים את השקדים המטוגנים ומערבבים קלות.
- לחיים! שיהיה חיים וטעים!
קינחנו עם מוסקט של ירדן שהוגש לנו צונן והיה מתוק וכייפי לסיום הארוחה.
תודה לחברתי יונית צוקרמן על ארגון הסדנא ושגיא על השיעור המאלף.
למדתי המון, ואני ממשיכה ומתאמנת בניתוח ריחות, בקריאת התוויות של היינות ולימוד תהליך היישון שלהם.
נפתח לי צוהר לעולם המרתק הזה.
