כשהייתי קטנה היתה לנו מסורת שפעם בשנה כל אחד מההורים, עושה יום כיף עם אחת מאיתנו.
מה זה אומר?
יכולנו לבחור, אחיותי ואני, דבר אחד גדול שאנחנו רוצות לעשות עם אמא ואחד עם אבא.
הייתי מתכננת כל שנה ורושמת לעצמי רשימה של רעיונות, כדי שכשהיום יגיע, יהיה לי רעיון שלוף בקנה, והיום לא יתבזבז…
משנה לשנה נהייתי יותר מדוייקת מה אני בוחרת לעשות, ככה נוצרה לי ולאבא שלי מסורת של לטייל, לישון בשטח, באוהל, תחת כיפת השמיים, לפתוח את המסע בגלידה משובחת ולקנח בבישול שטח מפנק.
אהבתי את הימים האלו וספרתי את השעות לזמן איכות.
את המסורת הזאת אנחנו ממשיכים עד היום, לא תמיד יוצא בדיוק פעם בשנה ולא תמיד לינת שטח, אבל טיול וזמן איכות בין אבא לבת.
בפעם האחרונה שטיילנו יחד, אבא שאל אותי מה החלום שלי.
חלום? פתאום הבנתי שאני בכלל לא חשבתי על זה מעולם, יותר לחיות את הרגע, להגשים את עצמי, להנות מזמן משפחתי, לאהוב את מה שאני עושה, אבל חלום… לא היה.
אז יושבת על זה וחושבת לא מעט, במיוחד בלילות, חולמת את החלום.
אני רואה מרכז בישול מדהים,
מקום שבו אפשר לבוא לסדנת בישול כייפית וחוויתית,
מקום של הרצאות, של למידה,
מרכז שבו קבוצות, עובדים וחברות מגיעים כדי ללמוד איך לשפר את הריכוז ולהעלות את רמת האנרגיה בעבודה,
מרכז שבו משפחות מגיעות יחד לחזק את הקשר המשפחתי ולדאוג לעתיד,
מרכז שבו אני מלמדת את הדור הבא מה זה בישול בריא, ואיך אפשר לעשות את זה בקלות ובטעם משובח,
מרכז בו מגיעים מטפלים מכל הארץ שרוצים להשתלם במטבח מזין ובריא, לדעת איך להעביר את זה הלאה למטופלים שלהם,
מקום של מפגש, של שיח, אהבה ויצירה.
חנוכה הוא חג של ניסים, חג של הגשמת חלומות, חג של נפלאות.
החלטתי לחלום בגדול, גם אם יקח עוד זמן אבל כשאני נחשפת ומספרת בקול את החלום שלי, זה יניע אותי, יקדם אותי.
אולי חנוכה זה הזמן לספר, להפיץ את זה הלאה, למצוא שותפים למסע, ולהגשים חלומות.
מחכה לכם באתר שלי ובדף פייסבוק
תמונה מאתר pexels
