החגים בפתח… תקופה מעניינת ומאושרת, אך גם רצופת אתגרים. קל וחומר להורים גרושים.
במאמר זה אציין מספר כללים שיעזרו לעבור גם את החגים בשלום.
- איך מחלקים את החגים בין ההורים? בדרך כלל חופשות וחגים מחולקים חצי-חצי בין ההורים. בתסקירי פקידת סעד שמוגשים לבית המשפט, ואף בהסכמי גירושין, ישנה טבלת חגים מסודרת לשנה הקרובה, כאשר בשנה שלאחר מכן הסדרי השהות מתחלפים וחוזר חלילה. חלוקה זו חשובה שכן היא מונעת מחלוקות, ומאפשרת לתכנן את החגים גם שנים קדימה.
לגבי חגי תשרי נהוג שראש השנה הילדים נמצאים אצל הורה אחד, אולם ניתן גם לחלק את החג לשניים במידה ויש אפשרות למעבר בין ההורים, שכן מדובר ביומיים של חג.
לגבי סוכות – נהוג שאצל הורה אחד הילדים נמצאים בחג הראשון ומחצית ראשונה של חול המועד, ואצל ההורה השני במחצית השניה של חול המועד ובחג האחרון (שמחת תורה).
כמובן שכל הסדר אחר שמקובל על ההורים גם טוב. מה שחשוב זה שתהיה יציבות וסדר קבוע שמתחלף מידי שנה.
- מה קורה כאשר החגים שוברים את רצף חלוקת השבתות? – הסדרי חגים גוברים על הסדרים רגילים. לכן גם אם ביום מסויים הילדים אמורים להיות אצל אבא, אבל בחג שחל באותו יום הילדים אמורים להיות אצל אמא, הסדרי החג גוברים והילדים יהיו אצל האם. לאחר החג ממשיכים הסדרי השהות הרגילים.
הבעיה קשה יותר כאשר מדובר בשבתות, שכן לעיתים הורים מתכננים את הלו"ז של השבתות למשך השנה ולפתע מגיע חג ומשנה את סדר השבתות. האם לאחר החג ממשיך סדר השבתות הרגיל? או שמשתנה? כאן אין אמת מוחלטת. שתי האפשרויות מקובלות, אלא שחשוב להחליט על זה מראש. אם רוצים שסדר השבתות לא ישתנה צריך לקחת בחשבון שייתכן שהילדים יהיו אצל הורה אחד כמה שבתות עד שהסדר יחזור לעצמו. אם אין חשיבות לסדר השבתות, אז קובעים שאחרי החג הילדים ישהו אצל ההורה שלא שהו אצלו בחג.
לסיכום נקודה זו: כל הדרכים טובות. צריך רק לקבוע הכל מראש כדי למנוע מחלוקות בהמשך, ולאפשר לכל הורה לתכנן את השבתות העתידיות.
- קונפליקטים עם המשפחה המורחבת – בחגים אנחנו מבלים עם המשפחה המורחבת, וכאן מאוד חשוב להקפיד על מספר כללים.
ראשית; אין להעמיד את הילדים במצבים לא נעימים של הסתה. אסור שהילדים ישמעו אצל משפחת האב, דברים רעים על אמם ומשפחתה, וההיפך. גם ההורים צריכים לשלוח את הילדים בשמחה למשפחה השניה, בלי להטיל ביקורת (אפילו לא מרומזת). יש לדאוג לקשר תקין וטוב של הילדים עם שתי המשפחות, לטובתם של הילדים ולרווחתם.
שנית; אין להעמיד את הילדים במצב של קונפליקט בין אורחות החיים של ההורים. הבעיה מתעצמת בעיקר כאשר הורה אחד מקיים אורח חיים דתי והורה אחר אורח חיים חילוני. יש לכבד את אורח החיים בו גדלים הילדים, ואם הם לומדים במוסדות דתיים ומקיימים אורח חיים דתי, אין להעמיד אותם במצב שהם נוסעים בחג לים. דבר שיגרום להם לבלבול ולרגשות אשמה.
ובעיקר: עם כל הקושי של ההורה בכך שהוא לא מבלה חלק מהחגים עם ילדיו, יש "לשחרר", להבין שיש להם גם הורה נוסף, שהקשר שלהם איתו חשוב וחיוני להם ולהתפתחותם, יש לעודד את המציאות בה הילד נהנה אצל שני ההורים, ומקיים קשר תקין וטוב עם שתי המשפחות המורחבות.
שנה טובה!
