בימים אלה מתחילה לרחוש שוב הארץ לקראת בחירות.
רבים אינם יודעים זאת, אך תקופת בחירות היא תקופה הגורמת לעלייה תלולה בפתיחת תיקי גירושין.
עמדות פוליטיות מנוגדות מעוררות ויכוחים מרים, ספרי חשבונות נפתחים, ונקמות קטנות וגדולות נסגרות מאחורי פרגודים – ולא רק של קלפי ההצבעה.
מחקרים מצביעים על כך שהתאמה פוליטית, ודימיון בדיעות ובהשקפות, הם מהמרכיבים החשובים בזוגיות יציבה, וכי השתנות בדיעות ובתפישות החיים, מובילה פעמים רבות לקרע בזוגיות.
מחקרים שנעשו בארה"ב, הראו כי רוב הנבדקים נישאו לבני זוג בעלי דעות פוליטיות דומות. מחקרים נוספים העלו שעמדה פוליטית נמצאת על פי רוב בראש רשימת התכונות המשותפות אותן מחשיבים בני זוג כחשובות ביותר, לעיתים קרובות אף מעבר למראה חיצוני, מזג או אישיות.
בפוליטיקה ובחברה הישראלית הכרנו פעמים רבות דווקא זוגות בעלי דיעות מנוגדות, כמו למשל השר המנוח רפאל איתן ואשתו השנייה (תבדל"א) עופרה מאירסון, שנודעה בדעותיה היוניות, וכן הסופרים צרויה שליו ואייל מגד – שנודעו לאורך שנים כבעלי דיעות פוליטיות מנוגדות.
אך על כל דוגמא לזוגיות מופלאה בצל מחלוקת אידיאולגית, קיימות לפחות עשר דוגמאות הפוכות, בהן דווקא הפערים בדיעות והאמונות פירקו את התא המשפחתי.
חרם מיני – מסלול מהיר לגירושין
כיצד מחלוקת פוליטית מתגלגלת לגירושין? סיפורו של זוג נשוי מהשפלה מדגים את אחת הדרכים הנפוצות. לטענת הגבר, הכריזה האישה עליו חרם מיני, וזאת בגלל שהשמיע דיעות שובינסטיות נגד מועמדות לכנסת שנאמו במליאה.
לאחר חודשיים של 'בצורת', הגיש הגבר תביעה לגירושין תחת העילה של 'אישה מורדת', ובית הדין הרבני קיבל את בקשתו, ואף שחרר אותו מחובת תשלום הכתובה.
מנגד, גבר חילוני מאיזור השרון הדרומי, החל לאכול 'כשר' בעקבות התגייסותו לטובת מנגנון הבחירות של אחת מהמפלגות הדתיות הציוניות. הגבר הגיש בקשה
למתן גט לבית הדין הרבני, בטענה שאשתו לא רק שאיננה מוכנה לשמור על כשרות בבית, אלא מתעקשת להמשיך ולבשל אוכל שאיננו כשר במטבח המשותף.
מדובר בעילה הנקראת 'עוברת על דת משה' – ולמעשה מתירה גט במקרה בו האישה מדיחה בפועל פעם אחר פעם את בעלה ממצוות התורה. הדיינים אמנם ביקשו מהאישה לשנות ממנהגה, אם ברצונה לשאוף לשלום בית, אך לא קיבלו את בקשתו של הגבר, וקבעו כי עילה זו תקפה רק על זוגות שומרי מצוות.
בית הדין הרבני מחפש את האשם
מעטים יודעים זאת, אך ההכרעה מי האשם בפירוק הזוגיות, היא סוגיה מכרעת בתיקי הגירושין המתנהלים בבית הדין הרבני, ופעמים רבות שאלה זו מכריעה האם הגירושין ייצאו לפועל, וכן, מי יוותר עם יותר ממחצית הרכוש אותו צברו בני הזוג.
בית הדין הרבני לא נוטה לקבל מחלוקות אידיאולוגיות בין בני זוג כעילה מספקת לגירושין – אך בפעמים רבות, ההתנהגות הנלווית לאותם סכסוכים, יכולה לשמש הן לבעל והן לאישה, כעילה כשרה לגירושין.
אך לא תמיד צריך להגיע לבית הרבני, כדי לפרק את הזוגיות. לקראת השנה האחרונה למאבק להשבתו של החייל החטוף גלעד שליט, הצטרף גבר נשוי לקבוצה מהישוב שנרתמה למאבק. אשתו לא הצטרפה למאבק, מפני שלא חשה כי הוא מייצג אותה.
הגבר פגש בקבוצה גרושה בת גילו, והם התאהבו. חשדה של האישה התעורר לאחר שההעדרויות תכפו גם לאחר שחרורו של שליט.
היא החליטה בלב כבד לשכור חוקר פרטי אשר אישש את חששותיה.
בימים אלה עמלים השניים על הסכם גירושין בהסכמה, שייערך מחוץ לכותל בית המשפט, לאחר שהאישה איימה כי תפנה לבית הדין הרבני עם התמונות המפלילות.
הבגידה מתחילה בקלפי
במדריך ה'לונלי פלאנט' על ישראל משנים עברו, הומלץ לתייר המזדמן שלא לעורר ויכוחים פוליטיים עם הישראלים, כי השיחה עלולה להתדרדר במהירה לצעקות ולאווירה טעונה ולא נעימה. ישראל ידועה בויכוחים פוליטיים שהסתיימו פעמים רבות באלימות ואף במוות. כזכור, רצח רבין לא היה הרצח הפוליטי הראשון, וקדמו לו רציחות על רקע אידיאולוגי, וקטטות רבות משתתפים, עוד מקום המדינה.
נשאלת השאלה, מדוע אנחנו הישראלים נאבקים בצורה כה חריפה על דעותינו הפוליטיות? התשובה אולי נטועה בעבר הקרוב והרחוק של העם היהודי, בו לכל דיעה ועמדה אותה הביעו הצדדים, התלוותה גם עננה כבדה של סכנה ואיום מפני עתיד לא ידוע, כשבכל פעם נראה היה כי אנחנו על סף כליה או התקפה.
תהיה הסיבה אשר תהא, ידוע כי בתקופות בחירות מחריפים הויכוחים הפוליטיים בין בני זוג, וגורמים לעלייה בתביעות הגירושין, ונשים וגברים רבים הפונים לייעוץ משפטי, טוענים שאי ההסכמות על חינוך הילדים, ועל דעות בענייני דיומא, הגיעו לידי תחושה כאילו בן או בת הזוג נטשו אותם, לא מבינים את צרכיהם, ולמעשה, ניתן לומר, מבצעים בהם בגידה אידיאולוגית.
תחושה זו איננה רחוקה מהאמת, מפני שלהט אידיאולוגי יכול להפוך לאש רומנטית במהירות גדולה מאד, וכאשר אחד מבני הזוג לא מוצא אוזן קשבת ואוהדת בבית פנימה, החיפושים לעיתים קרובות, מובילים אותו לשדות זרים.
מחלוקות אידיאולוגיות מתבטאות גם בחינוך
אך לא רק מחלוקות פוליטיות ישירות מפרידות בין בני זוג, אלא גם מחלוקות על ענייני דת ואמונה. כך למשל כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה, עולה השאלה איפה יתחנכו הילדים – והדבר עלול לגרום לקרעים קשים.
כך למשל אירע כאשר האישה, שחזרה בתשובה, סירבה לחתום על הסכמה לרשום את בנה לחטיבת ביניים חילונית, חרף הרצון ותמיכת האב.
אל בית המשפחה הגיעה המשטרה, לאחר שהילד לא הגיע לבית הספר עם תחילת שנת הלימודים. אביו של הנער זעם על פעולת האם, והגיש בקשה לבית המשפט למשפחה להורות לאם לחתום על הסכמה למעבר לבית הספר החילוני. ביהמ"ש הגדיל לעשות, ושלל מהאם את משמורתה, בהעבירו אותה לאב, תוך מתן היתר לאב לרשום את הנער לבית הספר החילוני ללא צורך בחתימה האם.
לעומת זאת, במקרה אחר, סירבה האם למסור את הילדים לאב במסגרת הסדרי ראייה, מפני שהאב איננו שומר שבת, ובהתנהגותו גורם גם להם לחלל שבת.
האשה התנגדהשבביקורי הקטינים אצל אביהם יסעו הילדים בשבת, ובפסח האחרון התנגדה לכך שהילדים יעשו בביתו את הסדר, מפני שהאב אינו מקפיד על אי אכילת חמץ.
על אף פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא, אשר קבעה כי במידה וטובת הקטינים לא נפגעת לא ניתן לאלץ צד לשמור מצוות על פני קבלת ילדיו, החליט בית-המשפט לעינייני משפחה שהאב יקבל את הילדים לביקור רק בכפוף לכך שיתחייב לשמור על השבת ,ועל ההלכות היהודיות בעת שהילדים נמצאים אצלו.
בימים אלו הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי על הפסיקה, בטענה שהיא נוגדת את הלכות העליון.
לא רק מחלוקות על חינוך
אך לא כל מחלוקת אידיאולוגית היא באמת כזו. לפעמים נוח לאחד מהצדדים להציג את המחלוקת ככזו, למרות שבינה לבין אידיאולוגיה או אמונה – אין כמעט דבר.
כך ארע למשל לבני זוג חילוניים, אשר הסתכסכו על רקע הרחבת המשפחה. האישה לא היתה מעוניינת להביא ילדים נוספים לעולם, ואילו בעלה רצה עוד הרבה ילדים.
למרות שבני הזוג חילוניים, עתר הגבר לבית הדין הרבני, וביקש להכריז על אשתו כעל אישה מורדת, מפני שהיא איננה מוכנה להביא עמו ילדים לעולם.
בית הדין קיבל את עמדת הגבר, מפני שמצוות פרו ורבו נחשבת כאחת מהמצוות החשובות המוטלות על הגבר, ועל כן הכריזו הדיינים על האשה כאשה מורדת, וכפו עליה גט מבלי לחייב את הבעל מכתובתה.