זה יהיה בסדר….מותר לי לצאת לחופש

להתחיל את היום עם "זה יהיה בסדר" – מתחיל לי את היום בדאגות ובהבנה מוחלטת ששום דבר ביום הזה לא יכול להיות בסדר. כל מה שאני צריכה לסדר לא יסתדר, מי שאני צריכה לפגוש – בדיוק יהיה עסוק ולא יהיה במקום שקבענו, מה שאני צריכה לקנות – יהיה רק בשבוע הבא.
כוס עומאק אני מסננת ככה בשקט מול "יהיה בסדר" – לפחות אל תתחילו לי את היום עם המשפט הכי מדאיג "יהיה בסדר" – ברור שהיום הזה יהיה דפוק לחלוטין וגם להפליא.
עשיתי אתמול את רשימת  to  do  ליסט,
מראש היה ברור שחלק לא קטן מהעניינים יישאר ברשימה . יש לי פנטזיה שכנראה תשאר כזו שאם אני אשאיר את הרשימה כמו שהיא – יבוא איזה גמד כאן וייעשה איתי חלוקת עבודה. כנראה שמקרים כאלה קורים רק בספרי ילדים.  כבר מזמן אמרתי שאני צריכה להרחיב את מעגל ספרות הילדים שאני מחזיקה גם מפני שהם עולמות קסומים, גם מפני שיש בהם שימוש וגם מפני שהם פנטזיות ומי אמר שפנטזיות זה דבר רע ???
כל כך מתאימה לי עכשיו איזו נסיעה לחו"ל – נסיעה נסיעתית כזו, למקום שאין בו שום סוג תקשורת – שאני לא אתפתה, בלי מחשב, בלי טלוויזיה, בלי רדיו, בלי….-סוג של נסיעת בלי תקשורת – הודעה ברורה בביית מראש !!!. אוטיזם זמני ביני לבין הסביבה. אני ממש זקוקה לזה. נסיעת פינוק נטו.  יש לי אפילו מקום יעד שאני מתפנקת שם מדי פעם עד כאב. מאסג'יסטית מופלאה שיודעת לסתום ת'פה בזמן, קומפלקס של בריכות חמות / קרות ואם במצב נפשי של חטא מוחלט אפילו הידרותרפיה וארוחה למיטה במצב של "שיישרף העולם". כל מנעמי הנפש האפשריים שאני מכורה להם.
זה לא שאני עשירה. החיים לימדו אותי לנסות להיות מאושרת. כמה קצרים הם. למי אני אשאיר ירושה ולמה ? החיים לא כזה דבש  ולא גן של שושנים למרות שאני מנסה לעשות אותם כאלה !! מגיע לי !! פשוט מגיע לי !! נכון, זה עולה המון כסף אומרים החברים שלי והמשפחה המודאגת (פולניה או לא ?) – אז מה ? פסיכולוג  צמוד לא עולה המון כסף והוא יבין אותי ואפילו יגיד שאני צודקת ? בטח שהוא יגיד….מאסג' – אני מתארת לעצמי שיש כאן גם כאלה מעולים, אבל אני אצא אל הכביש וייקחו בערך חמש דקות עד שאני אפגוש את מי שהכי לא בא לי – אז מה? לא עדיף לי להיות מאושרת ? בטח שכן, הסיכוי שזה ייקרה שם הוא קטן בהרבה וגם אם כן – אני בתחושת סוטול מוחלט -כך שזה לא ממש ברמת האכפתיות באופן כללי.
נכון,  בתיאוריה יש כאלה שיסכימו אותי – כמעט תמיד תצוץ מילת המחדל "אבל"….אני מחליטה לשים את ה- "אבל" בצד ויודעת שהבית לא ממש יהיה נקי (אפשר לחשוב שככה הבית הוא ממש נקי באופן מוחלט), אוכל יש תמיד אם לא מבושל מהיום, יהיה
שירות משלוחים – אוכל מוכן.  בפריזר קצת, אף אחד לא ימות מרעב. נסיון. – השאלה כמה יהיה במכולת – חשבון. גם דבר זניח מול בנאדם שפוי ורגוע. נכון, זה עובר די מהר אבל בכל זאת עדיין יש זכרונות של שפיות.
אני עדיין לוקחת איתי בצרור הזכרונות (למרות שעברתי שנתיים קשות באופן מיוחד) את הימים המופלאים, את הטיפולים שאני הייתי המרכז, אני הייתי האמצע, קמתי מתי שרציתי, לא הרגשתי ייסורי מצפון, יישבתי במדרחוב ופשוט הבטתי בעוברים ושבים. חלק מהם גם היו שווים – מודה באשמה !!!
אז נכון, לא ניהלתי איזה רומן סוער וגם לא רגוע – אבל ניהלתי כל מיני שיחות בקטנה עם אנשים שבחיים לא הייתי פוגשת אם לא הייתי נוסעת לחופשה עם החלטה מודעת – הפעם זה ברגוע. נכון, זה די בעייתי למצוא חברה שיכולה לעשות "ברקס" על כל מה שקורה בחיים – אני מאמינה שזו סוג של החלטה ואחרי שעושים את זה פעם אחת מבינים – ש"אם תרצי אין זו אגדה…" אחרי זה מרגישים שאף פעם לא חשבתי שאני יכולה לעשות את זה והכי חשוב…….לא קורה כלום אם אני אינני.  האמת  ?? זה די מעליב לפעמים כשאני מגלה שאפשר להסתדר בלעדיי, אבל לומדים להפנים את זה ולדעת שאני לא ממש הכרח –  שאפשר לבחור להיות פשוט מאושרת.
עד כמה שזה נשמע דבילי – אפשר לבחור להיות מאושרת. נכון, יש לזה מחיר – אבל האושר הזה שווה אותו, לפחות בשבילי….