אתמול ארחנו במסגרת קבוצת ההורים לילדים עם טוראט משפחה נפלאה.
האב, צבי, חייכן ומדבר מאד בשקט. האם, ציפי, מאירת פנים ואמיתית. עומר, בוגר (28) שמתמודד עם טוראט מגיל 8 ואחותו, אור (31), אשר עושה בימים אלו הסבה למקצוע טיפולי.
כל המשפחה נענתה להזמנתנו והגיעה על מנת לשתף את הורי הקבוצה בתהליכי התמודדות במשפחה ובדרכים לחיזוק החוסן האישי והמשפחתי.
מאמרים ומחקרים רבים נכתבו על חוסן אישי ומשפחתי. בכולם ישנה הסכמה, כי יחסים תומכים ואכפתיים בתוך המשפחה ומחוצה לה נחשבים כגורם עיקרי לחיזוק החוסן האישי של הילד.
בקרב רוב אנשי המקצוע העוסקים בכך יש הסכמה, כי משפחה חמה ותומכת, יחסים קרובים עם אדם משמעותי וקבלת עידוד וחיזוקים להתנהגויות חיוביות מחזקים את החוסן ואת כושר ההתמודדות של הילד.
אתמול, בקבוצה, היינו עדים ל"פרקטיקה של האהבה" כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל משפחה מאד מיוחדת.
אז איך נראית אהבה ומה "סוד ההצלחה" של המשפחה הנפלאה שהתארחה אצלינו אתמול?
"ידעתי, שמה שלא יהיה, מה שלא אעשה, מה שלא אגיד ובכל מקרה ובלי שום תנאי – ההורים תמיד יסמכו עלי ותמיד יהיה לי לאן לחזור"... אמרה אור.
"ביום שהפסיקו להעיר לי על הטיקים, הבנתי שאני בטוח ב'מערה שלי'"... שיתף עומר.
מודל האהבה על פי אדלר, מציע קבלה והכלה של הילד ללא תנאים, ללא שיפוט וללא ביקורת ונותן במרכיבי האהבה סימנים;
א – אמפטיה, אישור והכרה מהסביבה – האדם מרגיש שיש לו מקום בטוח ויציב ללא תנאים
ה – התמודדות והתנסות ביכולות ובאי-היכולות, ללא ביקורת ושיפוט
ב – בירור בלתי פוסק של דרכים יעילות למימוש חיובי של היכולת היצירתית
ה – התפתחות וצמיחה הכרוכות בנכונות לקחת סיכונים, לאפשר התנסות
וזה ממש לא בא בקלות. זה אך טבעי לחוש בקושי רגשי מול ילד עם התנהגות חריגה, לא מותאמת או מפריעה.
ציפי שיתפה אותנו בנקודת המפנה בגישתה לטיקים של עומר;
"ניגשנו לרופא הכי טוב בארץ.
הוא השתיק אותי ודיבר עם עומר, אשר שיתף אותו בקושי שלו להתמודד עם הטיקים.
אחרי שסיים לתחקר את עומר, פנה אלי הרופא ושאל; 'ומה אתם עושים כשעומר מפריע'?
בשיא בטבעיות עניתי לו; 'אני מבקשת ממנו שילך לחדר השני ושיעשה שם את הטיקים'.
הרופא פנה אלי ושאל בקול סמכותי; 'ולמה שלא תצאי א ת מהחדר ותלכי לחדר השני'?!
כשהבנתי, שעומר מבצע טיקים או התנהגויות מסויימות מבלי לרצות בכך, כל הגישה שלי השתנתה לגמרי, מה שהשפיע על האוירה הכללית בבית".
מרכיב ההתפתחות במודל האהבה "מאלץ" את ההורים להתעלות מעל התפיסות שלהם לגבי התנהגות נורמטיבית ומעל לתגובה הטבעית שלהם להתנהגות בלתי רצויה אצל הילד. זה לא קל, לא בא ביום אחד ולפעמים כרוך בתהליך של טרנספורמציה.
עם קצת עזרה מאנשי מקצוע והרבה תמיכה מקבוצת השווים (קבוצות הורים, קבוצות תמיכה) – ניתן להתאמן ולשכלל את היכולת של ההורים להכיל התנהגות בלתי רצויה אצל ילדיהם.
* מדובר במאמר ראשון בסדרה. המאמרים הבאים יציגו את מודל האהבה ביחס לתסמונת טוראט, יחד עם כלים מעשיים ליישום במשפחה.