הגיע רגע שאמרתי לעצמי, די…אני חייבת לגדול,
למנף את עצמי יותר.
איך אני אוהבת את המילה למנף,
היום כל אחד וכל דבר צריך מינוף.
מזכיר לי את המילה בוטיק שהפכה לטרנד לפני כמה שנים,
כל מכבסה נהפכה למכבסת בוטיק.
אז עכשיו זה מינוף,
את הכל ממנפים.
מינוף בקריירה,
מינוף כלכלי,
מינוף עצמי,
פשוט למנף, למנף, למנף…
מפחדת מהרגע, שתומאס שהוא עכשיו בגיל של לשאול כל דבר מה זה? ולמה?
ישאל אותי, "מה זה למנף אימא…?"
ומה אני אגיד לו?!
למנף זה שימוש במשאבים נתונים להשגת משאבים רבים יותר.
למה?
כי עדיף לי לעשות את אותה פעולה אבל לקבל עליה יותר.
למה?
כי אז יהיה לי כסף לשים אותך בגן עד 20:00 ולהרוויח מלא, מלא כסף.
למה?
כי העובדה שאני כל הזמן איתך בבית פוגמת לי בתהליך המינוף.
למה?
כי קצת קשה למנף משהו שקוראים כל היום את ספר הג'ונגל.
למה?
כי בקפיטליזם אי אפשר פשוט להיות איתך בבית.
למה?
כי הם מאמינים בחומר ולא ברגש.
למה?
כי הם חושבים שאם יהיה לך את החומר תהיה מאושר.
למה?
כי כשיש לך מלא, מלא חומר לרגע זה ניראה כאילו יש לך הכל בחיים,
אבל אתה לא שם לב או מבט או ליטוף,
ואתה לא רואה את הציפור הכחולה במעופה,
ובענניי הכיבשה אתה כבר לא מחפש צורות,
ואת השמש אתה מחליף במסך,
והמילים הם רק במקלדת,
גם כשאתה רוצה לומר אני אוהב,
אם אתה אוהב,
כי צריך לב,
ולב הוא מצרך יקר,
שצריך למנף הרבה בשבילו,
וקצת קשה למנף דברים,
כשאנחנו יושבים כל היום וקוראים ספרים…
רק בטוב,
מיכל
(בתמונה: אבא ובן שצילמתי ומינפו את הלב שלהם מעלה)
