אתם מכירים את זה שיש זכרונות ילדות שחרוטים אצלנו בנשמה אז הנה אחד מהם .
שנות השישים, אני בת 8 אני זוכרת את הטראומה של אחד מסיפורי השכנים שלי שכאילו ממש קרה היום -עכשיו.
רמת גן , רחוב לאן שמתפתל למעלה , בתים שניבנו בשנות ה50 עם דירות ענקיות ומרפסות ענק לעמידים שבחבורה אז, ממול כל מרפסת היתה מרפסת של הבנין ממול שאפשר לדבר ולצרוח על השכנים. למרות שזאת היתה נחשבת אעלק שכונה יוקרתית , צרחוות מהשכנים היו שם בשפע. עגלות העלטיזאכן ועגלת האבטיחים שהרוכלים היו משמיעים קולות עזים וללא עזרת הרמקול.
שכנה אחת ממולנו שאמא שלי סיפרה לי שהיא פולניה ולא הבנתי מה זה בדיוק. ניערה שטיח בחבטות עזות, כן, פעם היו "דופקים" שטיחים במחבטים לא היו שואבי אבק. יצא שכן עירקאי שגר ממש מתחתיה למרפסת שלו מביט עליה מלמטה וצורח עליה: "גברת את מפריעה לי לישון" היא צורחת בחזרה "פה ישנים בן 2-4 זה לא בגדאד שיש לי משרתים" השעה היתה אחת או לפני. התחילו צעקות האיש ממש התרתח "מה את מבלבלת את המח מה זה פה אושוויץ ?" האישה הסתכלה עליו ראיתי שהיא פתחה את העיניים בשוק ופשוט נכנסה לדירתה וחזרה עם כוס מים ביד ושפכה עליו ישר לפנים. וצרחה עליו "חתיכת פראנק חיה אחד" הוא שכמובן הופתע מהמים שנשפכו עליו שהיו בודאי קרים והתחיל לצעוק "יה פולניה מנוולת !חכי חכי מה אני אעשה לך!! חבל שהיטלר לא גמר אותכם" אני נבהלת מהמחזה דיי בשוק נכנסתי הביתה לאמא שלי שעסוקה במטבח "מי זה היה היטלר"? שאלתי אותה בבהלה היא ענתה לי דיי בעייפות עם הטון שאני מבינה שהוא מאיפה באת לי עם זה עכשיו "ימח שמו נאצי רשע" אמרתי לה ואיפה זה אושוויץ? היא לא הרגישה נוח וענתה לי "מקום שחור ומקולל " היא לא הוסיפה . אני זוכרת שחשבתי מה זה שחור ומקולל ?
לימים הגענו לשיעורי השואה בבית הספר והייתי צריכה לכתוב חיבורסיפור על הנושא וסיפרתי את הסיפור מהיבט של ילדה עם תובנות שאני מופתעת למה אין לי אותם היום ושאלתי "באם היהודים בוכים על מוות של יהודים למה הם שופכים מים על אלו מבאגדד ולמה אלו מבאגדד מדברים לא יפה לאלו שבאו מאושויץ? " המורה פנינה אני זוכרת את שמה ביקשה ממני להקריא את החיבור -הסיפור בפני הכיתה. זה היה כבוד גדול לילדה שכמותי אבל בעצם לא הבנתי למה היא בחרה בי .לא חשבתי שהסיפור שלי כל כך חשוב. הרי הורי יוצאי טריפולי שסבלו מאורעות והפגזות על טריפולי אבל לא חשבתי שהם מספיק "טובים" לסיפור השואה~
סיפור שלי ל יום השואה לא משהו ענק אבל שלי.
