במהלך טקס השינה, כל ערב, יש רגע שמרקו מסתכל לי בעיניים. אני מסתכל אליו חזרה ואנחנו מחייכים ביחד, אחד לשני, ואז מקרבים ראש לראש לנגיחה עדינה. זה טקס קטן שהוא רק שלנו.
הילדים שלנו הם לא אנחנו, הם יצור שלם, חי ונפרד. וכמו בכל מערכת יחסים, כדי להעמיק נחוצה אינטימיות שנבנית מרגעים קטנים. אינטימיות זקוקה לזמן, כדי לאפשר לרגעים האלו להתרחש מעליהם, טקסים קטנים שבונים מערכת יחסים. זה נכון לכל קשר אנושי עמוק, ונכון גם לקשר עם הילדים שלי. זהו העונג שלי כהורה ללמד וללמוד איך ליצור מערכת יחסים עם הדבר הכי יקר לי, ובצורה הכי טבעית ולא מתאמצת שאפשר.












