הוא פתח את הדלת וכשרגלו האחת כבר בחוץ, הסתובב, חזר, אסף אותה ברועותיו כמבקש לא להרפות ממנה לעולם.
– תזכרי שאת אהבת חיי – אמר.
עוד נשיקה, עוד מבט ואז הסתובב והלך.
היא נותרה בפתח, עוקבת אחריו מבעד לדמעות ששטפו את עיניה. עם כל צעד שהתרחק הרגישה ששמש חייה שוקעת והחושך משתלט על עולמה.
התלבטויות רבות, הרבה מחשבה והרבה שעות נדודי שינה קדמו לרגע זה.
בשעות אלה היא העלתה בזיכרונה כל רגע שחוו ביחד, נזכרה בכול הרגעים הקשים בהם הייתה לבד. הכינה רשימת "בעד" ו"נגד", כמו שלימדו אותה.
השכל והרגש, נלחמו בניהם מלחמת חרמה, דיברו בשפות שונות כאילו היו שייכים לשני אנשים שונים משני מקומות שונים בקצבי תבל.
הם הכירו לפני שנים רבות, עוד בצעירותם, אבל כבר אז, כל אחד מהם היה בעל משפחה. החיבור בניהם היה בלתי נמנע. יש באהבה כוחות על, שלא ניתן לשלוט בהם וזו הייתה אהבה ממבט ראשון כמו בספרים.
מבט ועוד מבט, מגע ועוד מגע, הבשילו לאהבה גדולה שהייתה מספיק גדולה כדי לא לפרק את המשפחות ולהתקיים בצלן.
היו בניהם שעות רבות של אינטימיות, אושר, הנאה וצחוקים, שאהבה גדולה עטפה אותם, אבל ברבות השנים היא הבינה שהמחיר גדול, גדול מדי. כאשר השעות הטובות הסתיימו נשארו המון שעות של לבד, ימים רבים של געגוע, סודות ושקרים שעם הזמן הפכו למשא כבד.
המשפטים, "לא מוותרים על דבר כזה" ו"מגיע לך יותר מזה" ניהלו מלחמת אכזרית במוחה.
היא הרגישה מותשת, עצובה וכואבת, ידעה שהגיע השעה, לעשות את הצעד שישנה את חייה ויהפוך אותם לגיהינום. כל שנותר לה זה לקוות שגיהינום זה יהיה רק זמני.
הם ישבו ליד השולחן, יד ביד, כוסות הקפה מונחות בניהם ואז בלי התראות היא זרקה את הפצצה – "זה הקפה האחרון שלנו ביחד".
דממה, תדהמה, שאלות והסברים וגילויי אהבה רדפו זה את זה. הדמעות זלגו אבל היא הייתה נחושה.
– "אני פשוט לא מסוגלת יותר" – אמרה.
לאט לאט הכול נרגע והשקט שלט בכול.
ידיו אחזו בשתי ידיה, עיניהם נפגשו ושידרו כאב גדול. שניהם ניסו להיאחז ברגע, לדחות עוד קצת את הפרידה.
השעון, אותו שעון שתמיד קבע את הסיום הפגישה שלהם, עשה זאת גם עכשיו, עזר לה לזכור למה הביאה את עצמה להחלטה הקשה הזאת.
הוא פתח את הדלת וכשרגלו האחת כבר בחוץ, הסתובב, חזר, אסף אותה ברועותיו כמבקש לא להרפות ממנה לעולם.
– תזכרי שאת אהבת חיי – אמר.
עוד נשיקה, עוד מבט ואז הסתובב והלך.
היא נותרה בפתח, עוקבת אחריו מבעד לדמעות ששטפו את עיניה. עם כל צעד שהתרחק הרגישה ששמש חייה שוקעת והחושך משתלט על עולמה.
