כילדה אהבתי אגדות, או נכון יותר את הסיום של האגדות, אחרי שהמכשף מת, האש השורפת שלו כבתה, והגיבורים האוהבים חיים באושר עד היום. פתיחת הספר כתובה כמו אגדה על כל יסודותיה, אבל, עד שהגיבורה תגיע ל"חיים באושר עד היום" היא תעבור מסע.
פרחים אש, רוח ומים הם היסודות שילווה את חייה של אליס וינחו אותה. אליס הארט גרה עם הוריה בחווה מבודדת קרוב לים. בגיל תשע נותרת אליס לבדה בחווה כל רצונה באותו היום הוא להעלים בעזרת כישוף האש את תכונותיו הרעות של אביה. אלא שהניסיון מסתיים באסון ואליס מועברת לגור בחוותה של סבתה ג'ון שלא ידעה על קיומה. בחווה סבתה ונשים פגועות נוספות מגדלות צמחי מרפא. לכל פרח יש את יסודות הריפוי שלו.
לאט לאט בעזרת קוד הפרחים מצליחה סבתה לסלול את הדרך אל ליבה של אליס.
אליס שותקת וג'ון תלמד אותה את שפת הדיבור בפרחים. ג'ון מבטיחה לה שכאשר היא, אליס, תדבר גם היא, ג'ון, תדבר ותספר לה. אלא שהסבתא אינה עומדת במילתה.
סבתה יוצקת את הפרחים לתוך תכשיטים ואליס מביטה בהם וחושבת:
"היא היתה רוצה לענוד את שפת הפרחים הסודית הזאת שתאמר במקומה את כל הדברים שקולה ממאן לומר".
אמה של אליס טיפחה גינה, אליס גם היא אוהבת את הפרחים וכאן בחווה של סבתה היא מבינה את הקשר הדורי בין הנשים במשפחה לפרחים. אליס מגלה שלכל אחת מבנות המשפחה סוד שהיא נושאת עימה. סוד כאב האהבה.
כשהגיעה לבית סבתה זו הבטיחה לה שתהיה תמיד איתה כאן ועכשיו. כשהבטחה הופכת למעיקה עם השנים, אליס רוצה למצוא את דרכה שלה ללא עיניה של סבתה שאינן מרפות. אליס מוצאת את קולה, אולם סבתה אינה מוצאת אף קול לספר לה את האמת כמו שהבטיחה.
בגיל עשרים ושש, עוזבת אליס את החווה ועכשיו היא תאלץ להתמודד עם העבר וסודותיו בעצמה.
ספר שיש בו יסודות של אגדה וכישוף, אגדות מדורי דורות שנשזרו בחיי ההווה של נשות החווה ובנות המשפחה. ספר של אור וחושך, קרח ואש, ובעיקר ספר של פרחים המצמיחים את מי שמטפל בהם. ספר שבו הפרחים הם כמו הוויה אנושית, בעלי כוחות ויכולות. לא בכדי הנשים בחווה נקראות פרחים. ספר של ניגודים, כוחות הרס וכוחות ריפוי על אותה אדמה, אהבה ושנאה חיים יחד תחת אותה קורת גג. אש ומים.
הולי רינגלנד, שזהו רומן הביכורים שלה מצליחה לרתק את הקורא, לגרום לו לרצות לדעת מה יעלה בגורלה של הגיבורה והאנשים שחיים סביבה. הולי רינגלנד עשתה עבודת מחקר על הצמחים הגדלים באוסטרליה, כל פרק נפתח בשם של צמח ובמהות הריפוי שלו, למשל: ורטיקורדיה פיקטה, פרח הנוצה המצוירת , משמעות דמעות. שמות הפרחים סיקרנו אותי כך שמצאתי עצמי מחפשת את תמונותיהם באינטרנט. הפרחים מציפים את הספר, בשמות, במשמעות ,בציורים בראש כל פרק.
הסופרת מצליחה לתאר את הרגשות והמצבים בשפת הפרחים. כמו
"הכל בתוכה היה חרוך כעשב הים בחלומותיה."
"לעבר יש מין נטיה כזאת להצמיח נצרים חדשים. אם לא מטפלים בהם נכון סיפורים כאלה יודעים להנביט את עצמם."
"תורנפילד מוצאת מגוון דרכים שונות ומשונות לרפא את הנשמות השבורות ששוכנות בה"
"זה המקום שאפשר לומר בו את הדברים שאי אפשר לבטא במילים"
המחצית הראשונה של הספר קולחת ומרתקת, הייתי מהופנטת מיכולת התיאור, מאליס הקטנה שעברה תלאות וסבל שהצמיחו אותה. בשליש האחרון של הספר הרגשתי שעריכה היתה מיטיבה מאוד עם הספר והופכת אותו למשובח. אל תטעו, אני ממליצה עליו, הספר מרתק, הדמויות הראשיות עגולות ומעניינות. הסופרת עשתה עבודת מחקר ראויה לשבח.
הפרחים האבודים של אליס הארט, הולי רינגלנד
מאנגלית, נעה שביט
הוצאת תכלת, 2018
