העוזבים / ליסה קו
The Leavers lisa Ko
תרגום: אינגה מיכאלי
הוצאת תמיר/סנדיק, ידיעות אחרונות
2018, 469 עמוד
המלצה חמה
"ופתאום צץ ועלה הפחד הישן-נושן שהוא עלול להיחשף, שתרמיתו תתגלה, שהוא יתגלה. אתה מתחזה. מה השם שלך? מאיפה אתה באמת?"
זו השאלה שמציקה לדמינג גואו/דניאל וילקנסון כל חייו. הוא מרגיש תלוש ולא שייך. לא בארצות הברית ולא בסין…אבל בל אקדים את המאוחר.
הספר מסופר משתי נקודות מבט כל כמה פרקים לסירוגין ומתפתח עם אירועי ההווה.
נקודת מבט של דניאל/דמינג המספר בגיל 21 בגוף שלישי על זיכרונות ילדותו עם אמו האמיתית, מהגרת לא חוקית מסין והפרידה ממנה פעמיים. הן בהיותו תינוק והן בגיל 11 כאשר לא שבה מעבודתה במכון יופי בברונקס ונעלמה, המשך מגוריו עם החבר שלה שדמה למעין דמות אב והפרידה גם ממנו. כרגע הוא מאומץ ע"י זוג הורים אמריקאים הלוחצים עליו להמשיך בלימודים גבוהים בעוד המשיכה האמיתית שלו היא מוסיקה. רצונו לספק את כולם מעמיק את חוסר הביטחון שלו בדרכו שלו, את הרגשת הניתוק , הרגשת השניות וחוסר השייכות.
נקודת המבט השנייה היא של פולי אמו המספרת את הקורות אותה בגוף ראשון כשהיא פונה אל בנה כאילו במכתב. ספור חייה מתקופת ילדותה בסין, המעבר לניו יורק , מגורים עם החבר ובני משפחתו, קשייה עם מציאות של מהגרת ללא ניירות חוקיים ותינוק שנהרה בסין.
בנקודה מסוימת הזיכרונות משותפים וסיפוריהם נפגשים כשהיא מזכירה לו על הרצון שלה לעבור לפלורידה לפני היעלמותה ושוב הסיפורים נפרדים ונפגשים.
שתי נקודות המבט ממשיכות להוסיף לנו מידע גם בהווה כשדניאל מגלה את אמו ויש לו אפשרות להיפגש איתה ולקבל תשובות לשאלות הרודפות אותו . כדי לדעת מה ההמשך ,יש כאן הזמנה נלהבת לקרוא את הספר.
אהבתי יותר את הקטעים של פולי שבהם מתגלה אישיות מיוחדת במינה, רבת פנים, הרפתקנית, חזקה , לוחמת, אוהבת את בנה אם כי אנוכית במידה מסוימת.
הקטעים של דמינג/דניאל משדרים חוסר ביטחון וחוסר יציבות,הרגשת אובדן והרגשה שהוא אבוד ולא רצוי אצל אף אחד, חוסר שייכות ,אי ודאות וארעיות . אלה משפיעים על חייו בחוסר החלטיות בהתנהגותו עד כדי גבול הדרדור.
עם זאת ריחמתי עליו יותר כי הילדות , ואירועיה הטרגיים כולל עזיבותיה של אמו ,השפיעו על התפתחות נאותה בבגרות. הוא לא בחר במציאות שלו בניגוד לאמו שרוב החלטות העזיבה היו שלה ,בתור בוגרת ,דבר שנתן לה יותר ביטחון.
הספר איטי בהתחלה ויש קצת חזרות . המשכתי בזכות הידיעה שזה ספר שלוקט בפינצטה ע"י תמיר/סנדיק , ובאתי על שכרי. בהמשך , לא יכולתי לעזוב אותו.
הספר נוגע בנושא ההגירה הבלתי חוקית בארצות הברית אך גם בנושאים של מהות משפחה, סוגי קשר שונים ומשמעותם, גבולות השתייכות, סוגי בחירות שנעשות והתשלום עליהן ומשמעות האהבה, בין הורים לילדים, חברים ובני זוג.
שם הספר מקפל בתוכו את עיקר הדרמה. בסיפורים, הן מרצון והן שלא מרצון מתרחשת עזיבה , היבטים שונים של נטישה, אצל שני הגיבורים.
תמונת הכריכה אף היא נהדרת . הפנים החצויות ע"י קו פתלתל מסגיר את מה שמתרחש בלב. כך לפי הבנתי.
ספר חכם, מכמיר לב, מספר על בעיה כאובה . מהגרים בלתי חוקיים הבאים לארצות הברית, ארץ השפע ,הרוצים רק להיטיב עם מצבם העגום אך לא יכולים להתקדם בחיים, מפחדים כל הזמן ויש גם בירוקרטיה המתנכלת אליהם עד כדי כליאה ומאסר לפי חוקיה הנוקשים של ארצות הברית בנושא.
מצד אחד אפשר להבין את המדינה שצריכה להתמודד עם הגירה בלתי חוקית. מצד שני , לא נותנים צ'אנס ליחיד להתפתח ולהפוך לאזרח שווה זכויות. מה שבטוח שהילדים משלמים את המחיר. הם אזרחים אך הוריהם לא וגם היום יש מצבים איומים של כורח להתנתק מההורים הביולוגים. הסופרת, שזה לה ספר ראשון, כתבה אותו בעקבות כתבה על מהגרת בלתי חוקית שנכלאה והילד נשלח לאימוץ. שאפו לסופרת ושאפו לתרגום המדוקדק.
מומלץ ביותר.
