הי,
רמי ארז הקדיש את הספר לנכדיו שהם הם מנוע הכיף שלו. כך נפתח הספר בעמוד עם הקדשה, ראשית, לפני הכל.
מיד לאחר שם הספר , מופיעה השורה- ספור בחרוזים ואכן, הספר כתוב בחרוזים קסומים.
גיבור הסיפור הוא יניב שהינו ציר מגניב. יניב אוהב לצייר, אוהב צבעים, יש לו דמיון מפותח, . הכל בהומור ומשובב נפש ממש.
יום בהיר אחד ,יניב מגיע הביתה ושומע רעש נוראי מכיוון חדרו. מסתבר שהצבעים שלו החלו לריב ולהתכסח ממש. לחבוט זה בזה במילים מפוצצות, איומים . הכל התערבב ונוצרה ממש אנדרלמוסיה ובלגן נוראי. הצבעים התערבבו. "החליפו צבעים". תרתי משמע!
יניב הגיע לעשות סדר. השתיק אותם, היסה. וביקש שידברו ויסבירו אחד אחד, אחרת קולם לא ישמע והוא לא יצליח לפתור את הבעיה.
המצב נרגע וכולם הבהירו את העניין מהזווית שלהם.
ולמעשה הילדים לומדים תוך כדי קריאת הספר לקשר בין הצבעים לטבע, לגוף האדם, לחפצים, לסמלים שונים.
יניב מלמד אותם לצאת מהקופסה, לראות עולם, ללכת בשלווה ובריכוז, להתבונן בחוץ ולקלוט דברים.
תוך כדי שעת הסיפור הילד/ה לומדים להירגע, למצוא פתרונות, לפתח את הדמיון, והכל בתבונה, בשלווה. והכי חשוב בשיתוף פעולה. בספר יש ממש דוגמא חיה לשיתוף פעולה פורה בין צדדים שונים ורבים וגישור.
במילה אחת – מקסים.
ספר צבעוני ונהדר.
תודה רבה להוצאת ספרים- אוריון.
