מאנגלית : דפנה ברעם
379 עמודים (לא כולל תודות)
רימונים הוצאה לאור
ספר מתח משובח ביותר, הראשון של רוברט ברינדזה שאני קוראת, ובהחלט מחכה כבר לקרוא את הבא בתור שלו, מארב לילי, העוסק באותה בלשית.
גילוי נאות. הספר ממתין לי כבר פרק זמן ממושך על המדף, והחלטתי לקרוא אותו דווקא עכשיו בטרם אגיע לספר השני בסדרה על מנת ליצור לי רצף בקריאה.
אדריאנה בראון, היא הנערה בקרח, נמצאה על ידי לי קיני, שיצא מביתו ביתו בדרכו לעבודתו במוזיאון ההורנימן.
"ממש מתחת למקום שבו כרע היו פניה של נערה. עיניה הנפוחות בחום חלבי בהו בו במבט ריק. סבך של קווצות שיער כהה הותך אל הקרח. דג שחה לו בעצלתיים, וזנבו נגע בשפתיה של הנערה, שנפרדו מעט, כאילו עמדה לדבר" (עמוד 17).
כך נפתח המותחן המצוין הזה, עם מציאת גופתה של אנדריאה, ביתו של הלורד סיימון המכובד, ששמו הולך לפניו.
הבלשית אריקה פוסטר נקראת להוביל את חקירת הרצח. הבלשית איבדה את בעלה לא מזמן בקרב יריות אכזרי, והיא חווה סיוטים חוזרים ונשנים אודות האירוע הקשה – בו לא הצליחה להציל את בעלה מארק, אהבת חייה.
כעת היא עומדת בראש חקירת הרצח הרגישה מאוד עקב היותה של אנדריאה "הבת של".
כפי שידוע לכם, כשהממסד מעורב, שום דבר לא נראה פשוט.
לכולם יש הרבה מה להסתיר, ואריקה מעוניינת לחשוף את האמת, לא משנה מה תהיינה ההשלכות.
חקירתה של פוסטר מעוררת את זעמם של בכירים במשטרה ובפוליטיקה, היא בועטת במוסכמות, ומעוניינת לחשוף את האמת הכואבת, גם אם היא ממש לא פוליטיקלי קורקט.
עקב כך, אריקה מוצאת את עצמה מסכנת את חייה המקצועיים, את דרגתה ואולי אפילו את שירותה במשטרה, אבל היא לא ממש מתרגשת מזה. המוסר שלה פועם חזק בליבה והוא חזק מכל שחיתות אחרת שמנסה לשים לה רגל.
חייה של אריקה אינם חיים בלי בעלה, כך שקשה מאוד לאיים עליה.
זה המקום להדגיש כי המחבר תיאר בספר בצורה מאוד יפה תהליך משמעותי שאריקה עברה בספר לצד החקירה המסועפת שרק הולכת ומסתבכת ככל שהיא נברה בה.
את הרוצח/ת המחבר מתאר כ"דמות" על מנת לא לחשוף את מינה לאורך כל הספר, וזה היה יפה בעיני (אם לא לא נפלתי בפח שטמן 😉 )
הדמות אורבת לאריקה מעבר לפינה, והיא מעמידה את חייה בסכנה (ולא פעם אחת), עד לסוף מורט העצבים.
הספר מתאפיין בקצב מהיר כמו בספרי מתח טובים אחרים שקראתי, הוא כתוב בגוף שלישי, דבר שהתאים ביותר לעלילה ולחשיפת הנתונים הנוספים בכל שלב ושלב בספר. דמויות המשנה מרתקות לא פחות מהדמויות הראשיות והן הוסיפו נפח לסיפור.
התיאורים היו מצוינים והעמודים הלכו ו"נבלעו" להם. כשנותרו לי עשרות בודדות של עמודים, שאלתי את עצמי איך לעזאזל ניתן לסיים את כל הסאגה המורכבת הזו בכל כך מעט עמודים, והמחבר עשה זאת, ובגדול.
כעת לעניין שהפריע לי וייתכן שלא כולם ישימו לב אליו. אבל מי שמכיר אותי יודע שטעויות לשון, הגהה, הקלדה ודפוס יכולים להוציא אותי מכליי. אז כאן אמנם לא היו טעויות לשון (אולי בודדות), אולם היתה טעות אחרת, קריטית, שחזרה על עצמה מספר פעמים ופגמה בחוויית הקריאה שלי.
יחד עם זאת, ולמרות הטעות (שאגב, אני מבינה מהיכן היא נובעת – מדובר בבלבול בשל דמיון למילה אחרת, אך עבודת עריכה טובה היתה אמורה להבחין בטעות ולתקנה), נהניתי מאוד מספר מתח מעולה !!!
ממליצה בחום.
