7:20 ואני כבר אחרי התארגנות בוקר קצרה, יושבת עם הקפה הראשון של הבוקר מול תכנית הבוקר של ניב רסקין. נו, כזו אני, נזרקת מהמיטה מוקדם גם כשאני מתחילה בכלל לעבוד בצהריים.
ובחזרה לתכנית הבוקר: רסקין בדיוק מראיין את יאיר לפיד. "או" – אני חושבת לעצמי – "בדיוק אמרתי אתמול לאבא שלי שמזמן לא שמעתי אותו. כאילו בשתי מערכות הבחירות האחרונות (בתוך חצי שנה!) הוא נעלם. נו בוא נשמע מה כבר יש לו להגיד".
ולפני שאמשיך ברשותכם:
גילוי נאות 1 – אני עוקבת אחרי יאיר לפיד מאז שהייתי נערה. ראיונות העומק שלו בתכנית הטלוויזיה שלו והטורים שלו בידיעות אחרונות הן הסיבה לכך שב-2005 נרשמתי ללימודי תקשורת בדגש על עיתונות. בנוסף לזה, בארוחות שישי המשפחתיות נהגנו לקרוא את ההגיגים וסיפורי מוסר ההשכל של יאיר לפיד מתוך ספריו.
גילוי נאות 2 – לא אכפת לי לומר שמ-2012 אני מצביעה בכל מערכת בחירות ל"יש עתיד" ובגלגולה הנוכחי "כחול לבן", ובמערכת הבחירות הקודמת התנדבתי בעמדה של כחול לבן.
תראו, אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה, ואפילו יותר מכך. כבר תקופה ארוכה שאני לא צופה בחדשות, בטח לא בכל מה שקשור לפוליטיקה. טוב שאני עדיין מאזינה לפודקאסט "עושים פוליטיקה" וכך נשארת לפחות מעט מעודכנת. מאז שהכריזו לפני שלושה חודשים בערך על בחירות שלישיות, בכל שיחת מסדרון בעבודה, בארוחת שישי או בשיחת חולין עם חברה קראתי למנהיגים שלנו מכל הקשת הפוליטית במילים שלא כדאי להעלות על הכתב.
זה לא בגלל שאני לא רוצה להבין או להיות מעורה, אני פשוט כבר לא מבינה מי נגד מי ולמה? מי הולך עם מי? רגע, העבודה, גשר ומרץ רצים יחד? ולאן סתיו שפיר נעלמה? ליברמן בצד הימני של המפה או לא? הוא בכלל סגור על עצמו? ורגע, בלי הרשימה המשותפת באמת אין לגנץ ממשלה? כן, כל מיני סיסמאות נזרקות לחלל האוויר והקמפיינים הופכים ליותר ויותר מכוערים. ההם שאמורים לעבוד בשבילי כותשים אחד את השני בחרבות של מלים, המדינה משותקת מכל מיני פרויקטים, אין תקציבים, ממשלה זמנית ולהם לא אכפת בכלל לשפוך כסף על בחירות פעם שלישית. מכעיס, מקומם והכי הכי, מעציב.
"7:20 בבוקר. רק התעוררתי. שוב חפירות על הפוליטיקה, נמאס כבר!" – צקצקתי רגע לפני שהופתעתי מהופעתו המחודשת של יאיר לפיד על המרקע. אבל אז הקשבתי לו. באמת. הוא דיבר רהוט, פרקטי וביצועי, חד משמעי, כן ואמיתי. הוא הזכיר לי שיש עוד אנשים בעלי חזון, ערכים, מוסר ובעיקר עם בהירות ועמדות מוצקות. אנשים שהמדינה חשובה להם.
לכל מרימי הגבה לכתוב בפסקה האחרונה, אני אומרת עזבו רגע, זה לא שיר הלל ליאיר לפיד; אני לא מכירה אותו באופן אישי והוא בוודאי לא משלם לי על המילים הללו. יחד עם זאת, רגע לפני שאתם שמים פעמכם לקלפי בעוד שישה ימים ומצביעים, ולא משנה למי, איש איש ודעותיו הפוליטיות באשר הן, פשוט תחשבו. תחשבו מה המצפון שלכם יגיד לכם ביום שאחרי? תחשבו על ערכים, על כבוד, על מוסר, על יושרה, על הגינות. מה הילדים שלכם והסובבים אתכם מקבלים היום, בהווה? איזו מדינה אנחנו משאירים להם ולאחריהם? זה הבית שלנו ואין לנו בית אחר.