קארל פופר היה אדם דתי
כל פעם שהוא נעץ מסמר בזרועות הצלוב
הייתה החלודה מדממת את עצמה.
לפעמים הוא היה גם סותר לפניו
אך תמיד העדיף לתקוע סכין בין צלעותיו
אחר כך דמעות הקדוש זרמו כנהר.
אנחנו מגדרים עצמינו בתיל
ממברנות שקופות של אור
הינה החנק מכחיל בשפתיים.
2.11.2013
10:23