הילד שלנו דומה לפינוקיו, הוא משקר בקביעות אבל לא גדל לו האף…

בואו נאתגר לרגע את עולם הערכים של כולנו, ונעמת אותו עם המציאות:
הייתם רוצים לדעת את כל האמת, על כל דבר?
 הייתם רוצים להיות חייבים להגיד את כל האמת, על כל דבר?

שנייה מחשבה, והתשובה סביר להניח, היא – לא.

בעולם המבוגרים, הסתגלות, אדפטציה, היכולת לעדן תחושות, להעביר מסרים באופן אפשרי לעיכול – זוהי מיומנות חיים חשובה.
 כאשר האמת נאמרת באופן חלקי, זה לא בהכרח שקר מתוך מגמה לפגוע, לפעמים אפילו נהפוך הוא.
 לעיתים מדובר בהגשה מותאמת של מידע.

אם כך, מתי אי אמירת האמת המדוייקת הופכת לשקר? 
 ואיך מתמודדים עם שקרים של ילדים?

כאשר פינוקיו החל לשקר, הופיעה הפייה הכחולה והבהירה לו, במגע קסם, שלשקר אין רגליים, והוא על פי רוב, נחשף ונראה על ידי הסביבה. 
אף ארוך צומח, לפעמים גם אוזני חמור, או זנב. 
 רק כאשר פינוקיו לומד לווסת את הדחפים שלו, וללכת בדרך הישר, הוא הופך לילד….

כאשר אתם מגלים שהילד שלכם שיקר, בעקבות מעשה שלילי כלשהו, שהוא הסתיר מכם. מה על פי רוב התגובה שלכם? 
כועסים, צועקים, מאיימים, מענישים… 
 האם בכך באמת נמנע את השקר הבא?

על פי המחקר, "הגילוי כי ניתן לשקר, הינו חלק מהתפתחות תקינה של ילד… ילדים לומדים כי קיים פער בין מה שעובר בראשם לבין מה שנראה כלפי חוץ… זו יכולת חיובית לתפקוד תקין. הילד לומד שאין לגלות כל דבר לזולת, ויש דברים שאף ראוי שישמור לעצמו"… (פרופ' עומר, 2013).

ככל שנבין, כהורים, שהיכולת לשקר מקורה בכישורים אנושיים טבעיים, החל מקדמת דנא, תהיה התגובה שלנו יעילה יותר.
ומה התגובה היעילה?
 התגובה אמורה לחזק את יכולת התקשורת בנינו לבין הילד שלנו, כך שגם אם פעל באופן שגוי, ירגיש בנוח ובלי אימה, לבוא לשתף אותנו בטעותו, על מנת שנעזור לו לתקן אותה.

יחד עם זאת, עלינו לחנך ולמנוע השתרשות של הרגל לקוי, הרגל של אמירת דבר שקר שמטרתו להימנע מעשיית פעולות חיוניות ומצופות (כגון, שיעורי בית, משימות, חובות) – לכן, הפיתרון הוא כי נהיה נוכחים יותר. 
נשגיח – ומקרוב. 
 זאת, על מנת ליצור שוב יחסי אמון עם פינוקיו שלנו, שלרגע, הלך לאיבוד.. וכמו מורה דרך, או פייה כחולה, נצביע על הדרך הנכונה.

המצפן הפנימי שיעזור לנו להתבונן בסיטואציה מהצד, הוא להרחיק 10 שנים קדימה, ולשאול את עצמנו:
במידה והילד שלי, (שכיום הינו קטן, אך בעוד 100 שנים יהיה בוגר), בעתיד, בשוגג, (או שלאו), יעשה טעות חמורה. 
 האם ארצה שיבוא אלי כהורה ויקבל עצתי ועזרתי, או ילמד לחשוש מתגובתי ולהסתיר ממני את השגיאה, לשקר לי, ולהתמודד לבד?
 המחשבה על כך, תעזור לכם לכוון את ההתנהלות מול ילד משקר בהווה.

אכן – "מדבר שקר תרחק"… (שמות כג' 7), אך לילד שלך תתקרב ותשגיח מקרוב…

התנהגות היא אוסף של הרגלים שנצברו במשך הרבה זמן. 
 תעצבו את התנהגות הילד שלכם היום – באופן מתאים להתנהגות שתרצו שינהג לפיה, בעתיד…

לא נוכל למנוע מילד להכיר את היכולת הטבעית שלו לשקר, אך מוכל ללמד אותו לא להסתיר את השקר מהוריו, כי בכל מקרה הם יזהו כאשר יצמח לו האף.. 
 וביחד, כמו סבא ג'פטו ופינוקיו, תתמודדו מול הסכנות, ותבראו תיקון.