היוש, חזרתי

"היוש, חזרתי"ככה היא אמרה לי. אותה אחת שהפכה אותי לסמרטוט מהלך לא לפני הרבה זמן והקשר בינינו התנתק למספר שבועות שלא לאמר חודשים.

"כן, ראיתי בפייסוש שהיית בניו יורק וחזרת"עניתי לה בקור רוח אחרי שהלב שלי החסיר פעימה כשראיתי את השם שלה בשיחה המזוהה.

"גם", היא אומרת לי, "אבל חזרתי כלומר … חזרתי לדבר איתך, חזרתי להיות בקשר"רוצה להגיד … אולי … התגעגעתי קצת? אני חושב בלב …

ולמה פתאום נזכרתי בשיחה הזאת? כי רציתי להגיד לכם, אבל בעיקר לכן, היוש חזרתי.

[youtube -YEG9DgRHhA nolink]

חזרתי לשוק. התובנה הזאת נפלה עלי אחרי שני נסיונות כושלים לייצר איזה משהו. שתי בחורות שהתחלתי איתן בפייסבוק ועם אחת מהן אפילו יצאתי. פעמיים! ואז נפל לי האסימון. חזרתי לשוק הפנויים-פנויות. אחרי שנה וחצי בערך, בהן הייתי מעורבב כמעט תמיד עם איזה גברת. קשרים ארוכים יותר, ארוכים פחות, ממוסדים יותר, ממוסדים פחות, כמעט תמיד מסובכים, וגם סתם קראשים שלי על בחורות שלא שמו עלי ואני לא נתתי לרגע לעובדות לבלבל אותי.

פתאום תפסתי את עצמי משחק בטינדר אחרי די הרבה זמן, ימינה שמאלה ימינה שמאלה, האמת? מעניין בטינדר, מגלה כל מיני פרצופים מוכרים שלא ציפיתי לראות אותם שם. … אה כן, גם פתאום מגלה מחדש בפייסבוק פרצופות יפות שראיתי כבר הרבה זמן מרצדות אצלי בפיד ופתאום חשבתי לעצמי … רגע רגע רגע … למה לא?

ויש גם את השידוכים, כלומר, היו גם נסיונות בתקופה בה לא הייתי ממש פנוי רגשית, אבל אז זה נגמר במקרה הטוב בדייט או שניים או סתם ב … תודה אבל לא תודה. שידוכים, אולי, זה הכי מפתיע שיש, ולאו דווקא בגלל הכלה המיועדת אלא בעיקר בגלל זהות המשדך/ת וגם הטיימינג תמיד תופס אותי לא מוכן. פעם מישהי שיצאתי איתה לדייט די כושל שלחה לי הודעה כשנה אחרי, שהיא זוכרת אותי ושהייתי סבבה ויש לה מישהי להכיר לי … WTF?, או … סחבק מסתובב בדרום תל אביב, מחפש פורקן מידי, סתם סתם סתם … סיור מטעם העבודה, פתאום הודעה ממרדכי. מרדכי! חבר שלא שמעתי ממנו או דברתי איתו, ואני לא מגזים, שנים. במקרה הכי טוב, שלום שלום בשכונה או בבית ספר של הבנות. סה טו. הודעה ממרדכי: "מה נשמע? שאלה אישית קצת – אתה בזוגיות כרגע? יש מישהי שעובדת איתי שנראה לי שאולי תתאימו…" ויש עוד סיפורים.

ומה אגיד לכם? עולם כמנהגו נוהג. אני עדיין מקסים ומעניין ואחלה בן אדם … יאדה יאדה יאדה אבל איך לאמר … פחות מתאים לזוגיות רומנטית. להגיד לכם שאני אותו בן אדם מלפני שנה וחצי? ממש לא. בכל זאת … כן היו לי עניינים שניפחו לי את האגו והבטחון העצמי. כן כן, אפשר להגיד שצברתי קצת נסיון. להגיד לכם שהשתניתי בהרבה. גם כאן התשובה … ממש לא. נשארתי אותו חננה שאוהב מתמטיקה והיסטוריה וגם קורא ספרים ועוד לא הצלחתי להביא את עצמי להתחיל עם מישהי ככה סתם בג'ונגל העירוני. ותודה לצוקי שהמציא לאנשים כמוני את הפייסוש. ת'נקס מן!

ואיך זה מרגיש לי? החזרה הזאת לשוק? … האמת? קצת מוזר. כי, מצד אחד, לא בא לי להתחיל לחפש באתרים וכאלה. מי ששוטט אי פעם שם יודע שזו מן תחושה של קטלוג. הנה הן כל הבחורות, יפות יותר, יפות פחות, מעניינות, מגניבות או משעממות ת'תחת. רק תבחר לך בן אדם וזה די מתיש. מצד שני, צריך להתחיל מאיפשהו, לא?

אז כן אני יודע … כולם אומרים לי, בסוף אתה תמצא. מגיע לך. וכן, אני גם משתדל ליהנות מהדרך. בשנה האחרונה צברתי ימבה של חברים חדשים, תכל'ס בעיקר ידידות שממש כיף לי שהן שם, להקשיב, להתייעץ. גם מגלה מקומות בילויים חדשים וכאלה. ותמיד יש את הפתגם ההוא שצ'רצ'יל פעם אמר. מן מנטרה כזו שלא יוצאת לי מהראש ונראה לי גם שאני מאמין למסר.