8.9.18
היום הראשון בדרך לייצור המוצר הראשון שלי:)
וואו אני מתרגשת ברמות של כלה לפחות ואין כמו לחלוק את ההתרגשות עם אף אחד כי בינתיים אין לי אפילו קוראת אחת.
מקבלת השראה מהסרט "ג'ולי וג'וליה", הסרט של מריל סטריפ ואיימי אדמס, על בחורה שמציבה לעצמה למטרה לבשל את 524 המתכונים מהספר של ג'וליה ומתעדת את הכל בבלוג חדש דנדש.
ולמה אני פתחתי בלוג?
קודם כל כי כל מי שסביבי אמר לי שאני חייבת בלוג,למה? ככה!
והאמת שעד עכשיו לא היה לי משהו מיוחד לתעד בצורה מעניינת חוץ מסיפור חיי על הסרטן שד שתפס אותי ושינה את חיי…אבל על זה אני כותבת בפייסבוק אז כל הזמן חשבתי מה אני אעתיק את מה שכתבתי לבלוג? לא מתאים.
אבל היום הייתה לי הארה והיא מגיעה בדיוק בזמן שמתחילה שנה חדשה.
אחד הדברים שכתבתי לנשים שעוקבות אחריי זה לבחור חלום אחד השנה ולהגשים אותו.
עכשיו אני באופן אישי חולמת המון דברים, רוב הרעיונות שלי מתפוגגים באיך אומר בעלי שיחיה…אני נותן לזה 24 שעות…והוא צודק.
אבל לפעמים יש משהו שנתפס ולא עוזב.
מכירים את זה שיש לכן רעיונות למוצר כלשהו כי אתן בטוחות שהוא יכול לשפר את חייכן וחיי מאות אלפי הנשים בעולם?
אבל אז מגיע המשפט הבא שעולה בראש שלכן…בטח מישהו כבר חשב על זה קודם.
או
איך בכלל מפתחים מוצר?
או
אין לי זמן בכלל להתעסק בזה.
או
מאיפה יש לי כסף באמת לייצר את המוצר הזה?
או
מי בכלל יודע איפה מתחילים ומה עושים קודם?
אז זהו בדיוק בגלל זה היום בצורה חגיגית החלטתי לפתוח את הבלוג שלי…
כבר שנה אני מתהלכת עם איזשהו רעיון למוצר אופנתי, מדליק ושימושי ועד היום לא עשיתי איתו כלום…רק דמיינתי.
והייתי עסוקה עם מיליון דברים אחרים.
אבל זהו הכנסתי את הקטן שלי סוף סוף לגן והחלטתי לפתח את הרעיון.
קהל היעד: נשים חובבות עקבי סטילטו.
וכמוני כמוכן, אין לי מושג מאיפה מתחילים ולכן החלטתי לתעד את כל הפעולות שאני אעשה כדי לייצר את המוצר שלי ובעזרת השם ואולי אפילו בעזרתכן אני אגשים חלום!
צעד ראשון שכבר נעשה ביום חמישי האחרון בלילה:
התקשרתי לבחורה מקסימה ששמה נעמה שפגשתי אותה במקרה בתחנת הרכבת לפני כמה חודשים והיא סיפרה שהיא עוקבת אחריי בפייסבוק, התחבקנו ושאלתי מה היא עושה.
היא ענתה שהיא לומדת עיצוב משהו בשנקר ונפרדנו באהבה.
ביום חמישי נזכרתי בפגישה ההיא ואמרתי אולי אני אתקשר לנעמה הזאת שפגשתי אז ברכבת וייתכן והיא תוכל לכוון אותי למישהי העוסקת בעיצוב תעשייתי כדי שאני אוכל לספר לה על המוצר ולראות אם אפשר לעצב איזה דוגמית.
נעמה המדהימה שלחה לי כבר באותו יום טלפון של חברה שלה שהיא אולי סטודנטית או שאולי בוגרת שנקר בעיצוב תעשייתי.
כיוון שאני בן אדם של כאן ועכשיו מייד הרמתי טלפון ומירב המתוקה הסבירה לי שזה ערב, פחות נוח לדבר אז קבענו שנדבר אחרי החג.
שיעור מס' 1: ליזמות סטארטאפים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) צריך סבלנות ואיפוק.
2 תכונות שאין לי!
היום שבת, חלקתי את הרעיון כבר עם 2 חברות, שתיהן לא נועלות עקבים אבל הן התרגשו מהרעיון ואמרו: בטוח חשבו על זה קודם.
שתיהן באופן מאוד אינטנסיבי חיפשו באמזון, עליאקספרס, איביי ושות' משהו דומה למה שתיארתי …ולא מצאו.
הן ממשיכות לחפש ולשלוח לי דברים דומים אבל שונים.
שיעור מס' 2: מזל שיש לי את עמי (בעלי).
אחרי שסיפרתי לו שמיכל וענבר מצאו דברים דומים הוא אמר לי…אז מה?
זה לא אותו הדבר וגם אם זה דומה עדיין לכל אחד יכול להיות את השוק שלו.
כפרה עליו הרוח במפרשים שלי.
זה שמאמין בי.
זה שיודע שלא משנה מה אני אצליח!
מחר יום ראשון וראש השנה אז אני לא מתכוונת לנג'ס לאף אחד….
המשימה הבאה: להיפגש עם מירב שהיא מעצבת תעשייתית (או סטודנטית) ולנסות להעביר לה את הרעיון שיש לי בראש כדי לבדוק אם זה בר ביצוע.
המשך יבוא….