החמישייה הפותחת.

טוב נו, אז אקונומיקה. ת'כלס זה אקונומיקה, קלורוקס, מיסטר מאסל, רסס ונגב, סנט מוריץ, מרכך כביסה סנו מקסימה בריח טלק של תינוקות (לא עם הפקק האדום, עם הפקק הכחול) וכל הסדרה של מטליות ניקול. אבל זה יגמור לי את כל חמשת הדברים, אז שיהיה אקונומיקה. יש אנשים שריח האקונומיקה מגעיל אותם. עבורי, אקונומיקה היא הבושם של הספונג'ה ותו התקן של הניקיון. זיהיתם את האובססיה, כן? זו שגורמת לקיבה שלי להתהפך כשיש כתם על הרצפה, זאת שנותנת פקודה למוח להעביר סמרטוט על רצפת המטבח/סלון כל יום, זאת שמצמידה לי את המגבון ליד עם דבק נגרים וזאת שמפעילה הוראה בלתי הפיכה לעבור על האסלות עם חומר מחטא כל פעם שנכנסת לשירותים, כי אקונומיקה זאת משחת השיניים של האסלות, והרי לא נרצה שתהיה להן עששת אסלות נכון? וכן, תחלצו נעליים לפני שאתם נכנסים. בדיוק העברתי סמרטוט.
מקלחת. ת'כלס, מקלחת היא קיצור לסבון, שמפו, מרכך, מסכת הזנה, דאודורנט, קרם פנים, קרם גוף, סרום לשיער, סרום לפנים, בושם, קרם טיפולי לכף הרגל, משחת שיניים, מי פה ועוד, אבל זה יגמור לי את כל החמישייה וישאיר אותי במינוס, אז שיהיה מקלחת. אוהבת להיות נקייה. אוהבת מים רותחים. אוהבת להתמרח ולהתבשם. חייבת את המקלחת של הבוקר כדי לתפקד כאחת האדם. למקרה שלא שמתם לב, האובססיה חוגגת גם כאן. לפני שהילדים שלי יוצאים מהבית, במקום לשאול כאחת האימהות אם הם לקחו סוודר, אני שואלת "צחצחת שיניים? שמת דאודורנט?" ורק בגלל זה הם יתעקשו לעשות בדיוק ההפך ויש בי חשש כבד שמרוב חפירות הם לא ידאגו לי לעת זקנה. אני איומה. פשוט איומה. כשיצאתי לסין עם מלכת המדבר, לא פחדתי מנהיגת השטח ולמעשה לא חששתי מכל גורם הפתעה. הדבר היחיד שהלחיץ אותי עד טירוף היה הרגע בו איאלץ להיכנס לשק השינה בלי מקלחת. אז אמנם עמדתי במבחן בגבורה ואפילו שלחתי למשפחה אסאמאס מופרך מאי-שם בהרי יונאן, שאני "מג'וייפת ומאושרת", אבל אם תספרו שאמרתי את זה אני אכחיש בתוקף.
שלום המלך. הוא פרץ לחיי בגיל 16 ומאז דרכינו לא נפרדו. נפגשנו בהיכל התרבות בתל אביב, בליל אהבה בצמח, בצוותא, בקיסריה, באמפי שוני, בבארבי, במצדה ואיפה לא. הוא ליווה אותי בכל סוגי הרגעים שלי, ולפעמים היה היחיד שהיה שם באמת. וכששלמה החליט להיות צרוד ולכתוב מילים עמומות וכולם נהרו אחריו, נותרתי הכי נאמנה למקור שרק אפשר, כי אמנם שלמה יודע לתת שואו, אבל לשלום יש נשמה יתרה, המילים שלו הופכות לי את הקרביים והמנגינות שלו עושות לי את השיר הכי יפה בלב. שלום הוא החלק הכי טעים בחמין של המוזיקה הישראלית. ורק שידעו כולם, מי כאן המלך. [youtube x3zrHY0mlfc nolink]
יובי המלך. אוהבת את שלושת הילדים שלי אהבה גדולה. כל אחד מהם בתורו ובדרכו עזר לי להיות אדם טוב יותר. מאיה שלי הגשימה לי את המשפט האלמותי של שלום המלך "כלום לא נשמע יפה כמו לקרוא לך ילדתי". גיא הפלפל שאטה לימד אותי כמה שיעורים מאלפים בלהיות טוטאלי וללכת עד הסוף. ואז הגיע יובי המלך, מעיין הנעורים שלי, מפעל הפיס בו זכיתי לקראת גיל ארבעים. החיבוק ממנו כל בוקר כשהוא יוצא חם ופריך מהפוך, ההליכות שלנו ברגל לבית הספר, השיחות הקטנות על כל מיני, מרתוני הרמיקוב, ערימות הפנקייקים בשבת בבוקר, הצחוקים מהשטויות של עצמנו וההתכרבלויות מתחת לשמיכה, הם הסרום הטוב ביותר למראה עור צעיר ורענן ופסגת האושר העילאי שלי, שהופך אותי לאדם שמח גם ביום אפור.
מילים, לחן ורוקנרול. כי בשבילי, מילים הן האקונומיקה של המחשבות, כתיבה היא הספונג'ה של הנפש, מוזיקה מנקה לי את כל החלודה שבצנרת ורוקנרול עושה אותי הרבה יותר נסבלת ולפעמים גם אהיבה. תם הטקס, לשירת התקוה.
[youtube HQmmM_qwG4k nolink]