גם מתוקים הם סוג של נחמה

בוקר אחד, בעודי משוטטת בין כתבה לכתבה באתר סלונה, עלתה ההצעה להשתתף בפרויקט של סלונה ודיאט יופלה שעוסק בשינוי תזונה וכושר לבן הזוג. בכל פעם שאני שומעת או נתקלת במילה "בן זוג" מאז שאני בפרק ב' בחיים הפרטיים, העיניים נדלקות, האזניים נעמדות, והלב מתרחב.
עד כדי כך? בהחלט, וכשמושיטים לי יד לפעילות זוגית, מהנה ומקרבת, אני מושיטה בחזרה את שתי הידיים. אז הגבר שלי מתחיל דיאטה, ואני כאן כדי לעזור לו.

במקצועי אני תזונאית טבעית שזה אומר ידע בכל אבות המזון הנחוצים לנו, מודעות לאוכל בריא וטבעי שמיטיב עמנו ומכיל בתוכו בעצם את כל מה שאבות אבותינו הקדמוניים ידעו מזמן כולל הרמב"ם.
ירקות, פירות, מוצרים מן החי, שקדים, אגוזים וכו'. בעצם, אין כל כך וכו', זו הרשימה ועם זה נסתדר, למרות שאישית אני דוגלת באכילה מהכל אך בצורה שפויה ומאוזנת ובאפשרות בחירה בין הבריא והטבעי לבין המעובד.
עם מה שרובנו פחות מסתדרים בדרך כלל אלה הכמויות וזמני הארוחות. כלומר, יש מודעות, אוכלים בריא ומסודר ומשתדלים לעמוד בזמנים, לשתות מים ולהתעמל אך לא תמיד זה באמת כך.
גם אם יש מודעות וגם אם מיישמים וגם אם מעבירים את המסר ומלווים ועוזרים כך לאנשים אחרים, לעצמנו אנחנו לפעמים מוותרים. מעגלים פינה פה ושם, אוכלים קצת יותר, מוותרים על אימון ומכניסים קצת שוקולד לפה.
המתוקים הם סוג של נחמה, לא?
ובכן, לא. מתוקים מהסוג הלבן, כמו קמח לבן או סוכר לבן (גם חום) הם נחמה לטווח הקצר. בטווח הארוך הם הופכים לשומנים, סוכרת ועוד חוליים רעים ולא בריאים.
אם רוצים סוגים שונים של נחמה חוץ מהאוכל אפשר להיות יצירתיים ולחשוב על מגוון אפשרויות והאפשרויות רבות. אפשרות אחת היא לסדר מגירות וארונות. רק שזה די משעמם לאורך זמן.
אפשרות נוספת היא להטביע את יגוננו (דיברנו על נחמה, זוכרים?) בשופינג מטורף. רק שזה גם יעיל בעיקר לטווח הקצר ובסוף גם משאיר אותנו די מרוקנים כלכלית.
אפשרות חביבה ושנראית לי הכי משתלמת היא להשקיע בזוגיות, בפעילויות משותפות, שיחות, ועוד ועוד כיד הדמיון.
בן זוגי, שהוא גבר מקסים, מחוספס מבחוץ ורך מבפנים, די מודע לעצמו ולכושר ותזונה. הוא מתעמל ורץ מידי פעם, אוכל מאכלים בריאים ודי מושקעים רק שבחיים כמו בחיים בין עבודה למטלה ובין תירוץ לויתור הוא נכנס גם למשוואה ומקטר יחד איתי על המשקל שקצת חרג.
כששאלתי אותו מה דעתו להצטרף לפרויקט התזונה והכושר של דיאט יופלה וסלונה, ענה במילה הגברית הטיפוסית שכל אישה (בעיקר בפרק ב' של החיים) מפרשת לחיוב כאישור מובהק: "וואלה".
בתשובתו זו ראיתי הבנה, ראיתי ניצוץ של שמחה, ראיתי כוונה לשיתוף פעולה, דמיינתי אותנו אוכלים סלט אל מול השקיעה, רצים בקלילות בשדה חמניות וקופצים קפיצת ראש מהר גבוה לבריכה מהנה.
הדמיונות והמחשבות שלי הופכים לרוב למעשים, וידוע שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. רק שצריך ליישם. אוהבת אותו ואת הזוגיות שלנו, אוהבת שגרה בטוחה ויודעת שכדי שדברים יצליחו צריך מסגרת, וזו הסיבה שהרמנו את הכפפה והושטנו יד בחזרה.
כי גם אם מרגישים או חושבים שיודעים הכל תמיד יש מה וממי ללמוד דברים נוספים וחדשים ובעיקר לרכוש מיומנויות חדשות ותובנות מאירות.
וכשמדובר בשמירה על אורח חיים בריא, כושר ותזונה נבונה, שהם הבסיס לבריאות טובה, להרמוניה, לאיזון וצמיחה, אנחנו שם.
מוכנים? אנחנו מתחילים!