החיים בונבוניירה

באמא ש'ך,
למה את מתקשרת אלי דוקא עכשו
אמרתי לך שאני רוצה לדבר אבל זה לא הזמן המתאים בכלל
תראי, אני אמרתי לו שזה לא ייתכן ככה
אי אפשר שהוא יסתובב בבית עם כל המצב הזה , והקטנים שומעים ומבינים כל דבר
שיקח אותה וילך לאן שהוא רוצה
לא רוצה לראות אותו ובטח שלא אותה
כזאת פוסטמה
מה ? היא לא רואה שהוא בנאדם נשוי ? היא לא רואה שיש לו ילדים קטנים?
ברור שגם הוא אשם
אני לא מאשימה רק אותה
אבל איך התנפלה עליו.
באה, עשתה רושם . הבת דודה שלי מצרפת. אעלק
עם הציפורניים הארוכות שלה שלא עשו כלים בחיים
עם הבלונד המפונפן הזה
בחייאת
לא מדבר אלי
למה היא היתה צריכה בכלל לבוא לארץ?
אני אמרתי לה שהיא יכולה לשלוח לאמא שלי את הכסף דרך הבנק. לא צריך שתביא אותו בעצמה.
אז אמא שלה נפטרה, מה לעשות? חבל על הדודה. אבל היתה חולה , המסכנה. ברוך דיין אמת !
אז הורישה לאחותה חמשת אלפים יורו (או דולר ? מה הולך שמה בצרפת?) , אז הבת שלה רצתה להראות את הנדיבות שלה ?
בזבזה הרבה כסף על כרטיס טיסה.
כי היא ידעה שתוכל לישון אצלנו ואנחנו נתייחס אליה בכבוד.
כי כאלה אנחנו.
את יודעת. לא אשכנזים קמצנים.
היא התקשרה לפני שבאה.
אז היא עושה לי : אני רוצה להביא לדודה את הכסף שאמא הורישה לה. אני רוצה לראות בעיניים שהיא תקבל את זה ולא אף אחד אחר. אני גם רוצה לראות איך היא תגיב כשתדע שלאמא היה כל כך הרבה כסף שיכלה להוריש לכל האחים והאחיות שדה ושיישאר גם לארבעתנו, הילדים.
ואללה , יופי. גודלת עליי זאתי.
ואנחנו , מה חסר לנו פה?
שתבוא. בכייף. שתבוא – תראה איזה אירוח ניתן לה . כיד המלך.
באה.
קיבלה את החדר של חיים שבצבא.
הזיזה את כל הדברים שלו מהארון ותלתה את המיליון שמלות הזוהרות שלה.
בערב הראשון פתחתי שולחן.
הזמנתי , חוץ מאמא, גם את ארמונד, יעלי, ויקטור וקובי שיראו איך האחות שלהם יודעת לארח תיירים
היא הוציאה איזה בונבוניירה , פתחה אותה ושמה על השולחן : זה בשביל כולכם.

*** הדגשים הם לפי רמת הקול של הדוברת….

יותר לא שמעתי. ירדתי מהרכבת .
וזה אחרי שהחמצתי כבר שתי תחנות….