ההתקף פאניקה הראשון בחיי – זה לא משהו בסגנון הסקס הראשון שלי
ההתקף פאניקה הראשון בחיי – זה סוג של הסיוט של חיי.
שנים ידעתי שאני סובלת מחרדות אבל קלות . ותמיד חיפשתי סיבה להאשים למה ? ולא לטפל.
מצד אחד עסקתי בסוג של מלחמה נגד , לא הייתה לי בעיה לעלות ברגל לקומה 17 מאשר להיכנס למעלית ולהתמודד.
אבל היו רגעים של רצון כן להתמודד מול החרדה כמו לצאת לפאב ולא לוותר לעצמי.
לעשות נשימות עמוקות כשצריך.
לקנות רגיעון מכל הסוגים והצורות הקיימים ולקחת בשעת הצורך.
ניהלתי משא ומתן שנים מול החרדות, משא שהתנהל והיה בשליטה, מידי פעם נפילה קצרה קטנה
וישר חזרה למציאות.
חיפשתי והיה לי את הצורך בשליטה 24.7 כי כשהמוח עסוק החרדה ישנה לה לא מתעוררת.
אבל כמה אדם יכול בשליטה? בסוף יגיע הבום.
לי נראה אישית שנורא חכיתי לבום כדי להבין המון דברים על חיי.
והבום הגדול פשוט הגיע. ...
זה היה בערב שישי כאשר אני מאושפזת להשגחה אחרי חשש לאירוע מוחי ולבדיקות.
את שאותו הערב לא אשכח לעד.
בעלי שוכב בספה ליד ישן לו כמו מלאך, אני שוכבת במיטה ופתאום אי שקט עצום עוטף אותי,
גל חום וזיעה קרה מוכרת לי הזיעה אני מכירה מהחרדה, אבל משהו שונה הפעם.
הלב שלי דופק על עוצמה החזקה וללא הפסק, אני שוכבת במיטה שאמורה להיות לי כל כך נוחה ואני לא מוצאת את עצמי, בית החזה כואב לי ואני מרגישה שאני רגע פשוט ז"ל.
מתחילה להפריד בלב מילדיי שרחוקים ממני.
אני מתחננת לשמיים שיפסקו לי את ההרגשה ושום דבר לא עוזר.
אני קמה מהמיטה ומתחילה לטייל במחלקה מתה לראות חלון פתוח לקבל משב רוח קרה,
ושום חלון אי אפשר לפתוח.
אני מגיעה לרופאה ואומרת לה חם לי, אני לא חשה בטוב.
היא בודקת אותי ורואה שהכול בסדר, מדדים, חום גוף, ואני לפתע מעצבים אומרת לה
"אבל פאק מה יש לי " .
היא מחייכת אלי ואומרת לי יש לך התקף חרדה ( פאניקה ) הגיוני שהוא יגיע.
אני מסתכלת עליה ושואלת אותה מה הגיוני בו בדיוק?
אז היא מתחילה להרגיע אותי, " עברת בדיקות לא קלות, עברת אירוע מוחי בעבר, הכול עולה לך בחרדה וזה מאוד הגיוני, והיא מסיימת במשפט " אני רוצה להביא לך משהו להרגעה ".
הסתכלתי עליה במבט מרוקאי עצבני ואני בכלל אשכנזייה כאלו דה רוספשה.
אמרתי לה אין סיכוי שאני אקח ועפתי לחדרי.
נכנסתי לספה וחבקתי את בעלי חזק, בקשתי ממנו שיעזור לי הוא לא שמע הוא ישן, בקשתי בלב.
חבקתי אותו חזק כמו ילדה קטנה ופשוט נרדמתי.
אתם רואים שהחווית פה קשות יותר מהסקס הראשון בחיי. אני נרדמת בדיוק לשעתיים וקמה לאי שקט הזה, זה שהיה לפני.
קמה לנוף היפה בחלוני 
בשעה 8:00 יש ביקור רופאים קצר זה יום שבת, הרופא מגיע ורואה את אי שקט שבי.
הוא מחייך עלי ואומר לי " את יודעת כמה אנשים עוברים בחיים התקף פאניקה? מלא אנשים .
וממשיך " את יודעת כמה אנשים לוקחים טיפול תרופתי? כמעט כל אדם שני.
ומחייך ואומר התמודדת יפה שנים הגיע הזמן לטפל גם בעצמך, והוא יוצא מהחדר כמו חלף עם הרוח.
אני יושבת במיטה ומתחילה לבכות בכי שלא יצא לי שנים.
ואני מרימה את שתי ידיי ואומרת לאחות שבחדר " הגיע הזמן לטפל בעצמי ".
היא מחייכת עלי ואומרת לי: את חזקה, אלופה, עברת הרבה, גם לך מגיע טיפול.
ואומרת לסיכום תכף אני חוזרת עם חצי כדור שירגיע אותך, מחר יש לך מלא בדיקות
שאת חייבת להיות רגועה.
עברתי את התקף פאניקה הראשון בחיי, חוויה קשה לעיכול.
אני בתהליך השלמה עם כל הלחץ והטראומות שעברתי בחיים.
אני עטופה בבעל, בהורים, אנשים, וחברים שמזכירים לי כמה שאני חזקה.
אני נושמת יותר מתמיד.
אני נעצרת לזמן לעצמי.
אני משלימה עם הכל
