אמש סיימנו את חגיגות סוף השבוע המשפחתיות בסיום יאה מאוד ולמעשה הדובדבן שבקצפת שסגר וחתם את השבת הנפלאה והמשפחתית בבילוי זוגי של הצגה נהדרת בתיאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי.
ההצגה הייתה נהדרת וקופצנית, לכל חובבי וחובבות ה"דלתות המסתובבות" למיניהן, מה היה אילו וכדומה. הצגה מומלצת ביותר.
מלאה בהומור, ברגש, במשחק נפלא ומושלם של השחקנית אשרת אינגדשטושל והשחקן עידו ברטל.
לא השתעממתי לשניה ולא היה רגע דל. קופצנות, עצב, כאב, רגש, אמפטיה, כעס. הכל קפץ לנגד עינינו, התרחשויות וסיטואציות שונות ומגוונות, צחקנו, התרגשנו איתם.
השחקנים היו מושלמים, שיחקו ממש לעילא ולעילא וזה לא פשוט לשחק בסוג הצגה כזו ולהיכנס לתוך הדמויות והמצבים והם עמדו בזה כל כך יפה ,אני מצדיעה בפניהם.
גם אישי היקר שבדרך כלל בשעות כאלה – (אחרי 21) קשה לו לצפות בהצגה. נהנה מאוד ,צחק והתרגש והתפעם מרמת המשחק וההשקעה בהצגה.
הצגה איכותית, מובחרת ומרגשת.
לא להאמין עד שרואים, כל כך הרבה אפשרויות גלומות במצבים ובסיטואציות דומות. תלוי איך נאמר, מי אומר, מתי ועוד ועוד. זה ממש אינסופי וקסום, או שלא 🙂
לכו לראות. שעה ו- 10 דקות שזה זמן נהדר בפני עצמו, בדיוק במידה.
אין סוף
מאת: ניק פיין
בימוי: מירי לזר
תרגום: עידו ריקלין
עיצוב תלבושות ותפאורה: שני טור
ניהול מוזיקלי: מירי לזר
עיצוב תאורה: מאיר אלון
בהשתתפות: עידו ברטל ואשרת אינגדשט
מחזה אנגלי מאת המחזאי ניק פיין, שעלה בשנים האחרונות באנגליה ובברודווי וזכה לפרסים ולביקורות משובחות.
המחזה מדבר על אין סוף האפשרויות שקיימות באהבה – ומספר את סיפורם של זוג צעיר. מריאן ורולנד. כל בחירה שעושים השניים במהלך היכרותם מפצלת את העתיד שלהם לכמה אפשרויות ומשנה את מושג הזמן כפי שאנו מכירים אותו.
בסדרה של מפגשים, נחשף הקהל לאפשרויות האינסופיות של האהבה ולמתח שבין הבחירה החופשית אל מול הגורל הקבוע מראש.
יקומים מקבילים ורומנטיקה מתנגשים בסיפור האהבה הקסום והלא שגרתי הזה.
