הבוקר לקחתי את כל המצות, לחמניות פסח, כבד קצוץ, עוגיות פסח (כבר אמרתי שיש לי מזל שיש פסח רק פעם בשנה? אני הכי אוהבת את עוגיות הבוטנים וקוקוס של פעם….אבל הכי, לכן אין מצב שהן נכנסות אליי הביתה). כולם ועוד כמה עשרות אנשים נפגשו הבוקר לריצת הכנה ביער חרובית.
כולנו היינו ביער חרובית, למטרות אחרות לגמרי, שכוללות נפנוף, פחם והרבה בשר, אולי גם קצת הליכה. המתקדמים (יש לי חבר אחד כזה), רוכבים להם את סינגל יער חרובית בשבת בבוקר וחוזרים מלאי אושר (מוזרים).
מה פתאום ריצה ביער חרובית? חסרים מקומות יותר רגועים? אתם בטח שואלים את עצמכם….אז, למי שלא חי במאה הנוכחית ולא מחובר לפייס, רק בשבילכם אני אכתוב שיש אתגר ביער ב1.6, לכל המרחקים, ומי שלא בא מפסיד. https://www.facebook.com/events/933889053428634/, הארגון למופת של Raidlight Israel ציוד לריצות שטח ORNA & אימוני ריצה וכושר, עם סימון שטח ברור (אף אחד לא הלך לאיבוד…כבר הישג), צילומים לאורך הדרך – חשוב מאד, הרי בשביל מה קמנו מוקדם, לבשנו את מיטב בגדי הריצה וחייכנו כל הזמן? שיהיה תיעוד, כולל תמונות וסלפי עם הפרות שהפרענו להם (סלפי עם פרה…אני ויתרתי פן תתבלבלו).
המסלול מדהים ביופיו, חבל שגיליתי את זה רק אחרי 3-4 קילומטרים כשהרמתי את הראש סוף סוף מהאדמה והתחלתי להסתכל בצדדים ולא רק לאן אני מניחה את הרגל כדי לא להתרסק (מנסיון חדש, לפני שבועיים, התרסקויות מאד כואבות, ולא רק לאדמה וליצורים הקטנים שבטח הרגתי תוך כדי נחיתה. להגנתי יאמר שאני עדיין מרגישה את עצם הזנב כמעט בכל צעד, והיא רק אמורה להיות שם, לא באמת להיות מורגשת….).
חזרה לאתגר ביער. זו ריצה שונה לגמרי, המון עליות וכמובן ירידות, שלא תמיד אפשר לרוץ אותן. אם מסתכלים על השעון, לא בטוח שאפשר לקרוא לזה ריצה, הקצב לא משהו (בלשון המעטה), ויש לא מעט מקומות שאפשר רק ללכת. אני מדברת רק בשם עצמי, אני יודעת ואף מכירה מקרב כמה אנשים שטסים את המסלול, רק …שאני עוד לא ביניהם, אולי יום אחד, כשאהיה בת 80 ועם עוד אלפי קילומטרים מאחוריי. בינתיים מתוכננים לי 21 ק"מ באתגר ביער, והבנתי היום שיש עוד הרבה עבודה לפניי כדי להגיע מוכנה ובאמת להנות מהדרך. אורנה – לטיפולך המהיר, לא לוותר לי להזכיר לי שגרביים מתאימות חשובות מאד, מי שמתעצל לקחת גרבי ריצה משלם בשלפוחית מקילומטר 4 ושלפוחיות זה שורף ופחות כיף.
סינגל חרובית סגר את חופש פסח וממחר חוזרים לשגרה. היה חופש כיפי עם שני האנשים האהובים עליי ביותר: הגמד והענק, ואם אתם שואלים מה עשינו? היינו בבית, אחת עם השניים, אכלנו (מלאאאא), דיברנו (עוד יותר), צחקנו (המממוווןןן) ובאופן כללי היה כיף, למרות שהיו המון שיעורי בית, מבחנים ומתכונות להתכונן אליהם – בהצלחה אהובים! קטן עליכם, אתם תותחים!
כמו שכבר אמרתי, כנראה לא חלחל מספיק טוב, אז אחזור עד שתבינו:
אם קראתם ונהנתם – הורדתם לחמנייה
אם הגבתם – לחמנייה וקניידלך
אם עקבתם אחריי – לחמנייה, קניידלך ומצה
לא שווה?
#לאן_את_רצה_TantiRoza
