רונית (שם בדוי) אם לבנות בגלאי עשר ושבע וחצי הגיע אלי לפגישה נסערת.
היא כל כך חששה ממה שיקרה כאשר תשנה את מסגרת עבודתה . עד כה עבדה במשרה חלקית והייתה זמינה לבנותיה מרגע שחזרו מביה"ס .עכשיו החלה לעבוד במשרה מלאה ואין באפשרותה להיות בבית כשהבנות חוזרות.
עיקר החשש שלווה אותה בעת ההחלטה על שינוי אחוזי המשרה התמקד בתגובות של בנותיה להיעדרותה מהבית יותר שעות, ובעיקר התגובה של בתה בת השבע וחצי.
והנה הבוקר זה קרה לאחר שהבת מתלוננת כבר שבוע ,מאז שהאם החלה לעבוד יותר שעות על כאבי בטן, הבוקר הילדה פשוט סירבה ללכת לבית הספר ואחרי שכבר הלכה התקשרה ובקשה שיבואו לקחת אותה.
הייתה לקטנה רשימה מובנת של מי שעשוי לבצע את המשימה: אם לא האם אז האב ואם לא הוא קרובי משפחה אחרים. …
האירוע נשמע לי כנושא שכדאי לבדוק משום שראיתי והבנתי שיש לו השפעה על התפקוד של האם בתקופה קשה של מעבר בין משרות הדורשת ממנה הרבה אנרגיה. ומעבר לכך מבחינת האם יש כאן סוג של נבואה שמגשימה את עצמה שהריי היא כל כך פחדה מאירועים מהסוג הזה.
בניסיון להבין מהאם מה בדיוק הילדה אומרת, גיליתי שהיא משתמשת במילים :"הלב שלי אומר…." ואז הצעתי לאם לשאול את הילדה מה הלב שלה אומר?
כעבור שלושה ימים הגיע הסמיילי וההודעה : "נירה לא תאמיני מה קרה בעקבות השיחה …."
הסקרנות שבי פתחה עיניים ענקיות ואז הגיע החיוך מקצה אל קצה שנדבק לי לפנים ולא מש אחרי השיחה בה תארה רונית את השתלשלות העניינים מרגע שיצאה מהפגישה איתי.
בערב קיימה רונית את השיחה עם הבת מתוך סקרנות ורצון לשמוע שאלה אותה "מה הלב שלך אומר?" הילדה השיבה שהיא רוצה שאמא תהיה איתה כל הזמן.
רונית הסבירה לה שאמא צריכה ללכת לעבודה כמו שהיא צריכה ללכת לבית הספר ואין אפשרות שאמא תישאר בבית ואז העבירה את הכדור אל הקטנה ושאלה : "האם יש לה הצעה שיכולה לעזור ללב שלך?"
ואז הגיעה הפתעה הילדה השיבה :"לקחת איתי תמונה של אמא" רונית אפשרה לה לבחור תמונה והיא בחרה תמונה של שתיהן.
מהיום שלמחרת השיחה חדלו התלונות על כאבי הבטן וההזעקות לחזור הביתה בשל כאבים.
מה אפשר ללמוד מהמקרה?
- ילדים בכל גיל יודעים מה הם רוצים תסמכו עליהם
- צריך להקשיב ולא רק לשמוע
- ילדים יצירתיים ואפשר לעודד אותם לתת פתרונות משלהם
- כל דבר שהופכים לנושא לטיפול ולא לבעיה נעשה פשוט יותר.
אז לכל האמהות וגם האבות 🙂 ,הקשיבו לילדים הפתרונות הרבה פעמים מצויים אצלם צריך רק לעזור להם להציף אותם.
בהצלחה ,
שלכם ובשבילכם,
נירה