החרדה הכי גדולה שלי כאמא לילד בן 10, זה שהוא ימצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית או מסכנת חיים, ודי לפתוח את העיתון לרגע כדי לקרוא על מיליון אפשרויות כאלו.
הקלות הבלתי נסבלת שבה בני נוער (בעיקר) מתדרדרים לעבירות, לא בהכרח באשמתם אגב, היא פשוט מפחידה עד מוועתת. לא מזמן ראיינתי עורכת דין לכתבה בנושא הכל כך לוהט של עבריינות נוער ברשתות החברתיות והבנתי, שעם כל מה שאני מבינה, אני לא מבינה כלום!
נגמר העידן שבו רק הילדים המופרעים הסתבכו, בעידן של היום, גם הילדים הטובים ביותר, השקולים ביותר והנזהרים ביותר יכולים למצוא את עצמם מואשמים בעבירה פלילית, או גרוע מכך- אשמים באת כזו.
אני מאמינה שבמהלך החיים אנחנו כל הזמן בוחרים האם להיות "צופים" שמסתכלים על הדברים מהצד, או "שחקנים" שגורמים לדברים לקרות. אף אחת מהבחירות היא לא טובה או רעה, נכונה או שגויה וכל החלטה כזו היא תלוית אופי, סיטואציה, גיל ונקודה בחיים. הבעיה בעיניי מתחילה כשמנסים "לעבור לצד השני"- אם בשביל להוכיח לאחרים ואם בשביל להוכיח לעצמנו. שם, בדיוק בנקודה הזו נמצאת הסכנה הגדולה ביותר, כי כשאתה רוצה בכל מאודך להוכיח משהו, אתה לא תמיד רואה מתי אתה קצת עובר את הגבול. לא כשאתה מבוגר ובטח לא כשאתה ילד או נער…
סרט הקולנוע החדש "משחקי חובה" הוא אגרוף בבטן לכל הורה שמודע לסכנות האלו וממחיש בצורה הטובה ביותר בדיוק את כל הדברים שעליהם אני מדברת!
ונוס (המכונה "וי") היא ילדה טובה, חרוצה ושקטה שחיה עם אימה לאחר שאחיה הגדול נהרג, רגע לפני הקולג' ומאוהבת בסתר בקפטן נבחרת הבייסבול. חברתה הטובה ביותר של וי היא ההפך הגמור ממנה – טורפת את החיים ולא חוששת/ מתביישת מכלום. דוקא השוני הזה הוא שמחבר ביניהן ומשלים לכל אחת את הצד שחסר לה בעצמה. כשמשחק הרשת המחתרתי "משחקי חובה" צובר פופולאריות, היה זה כמעט ברור מאליו מי מהן תתפוס איזה תפקיד!
המשחק עצמו מחלק את העולם לשניים- שחקנים וצופים. לכל שחקן ניתנות משימות, אותן בוחרים הצופים, שעליו לבצע וכל הצלחה במשימה מזכה אותו בכסף שמועבר ישירות לחשבון הבנק וכמובן- בצופים נוספים. המנצח הוא מי שהצליח לעמוד בכל המשימות וצבר לעצמו את מספר הצופים הרב ביותר.
באחת מההפסקות השגרתיות בבית הספר מנסה חברתה של וי לדחוק בה ליזום שיחה עם אותו קפטן וכשוי נמנעת מכך, מטיחה בפניה חברתה כי "היא לנצח תהיה צופה ולא שחקנית".
המשפט הזה מגדיש את הסאה מבחינתה של וי והיא מחליטה להשתנות ולעבור לצד המשחק. ומהי הדרך הקלה ביותר לעשות את השינוי אם לא באמצעות המשחק הפופולארי?
וי מחליטה לעשות משימה אחת קטנה, להוכיח לעצמה ולכולם שהיא יכולה גם אחרת ולחזור לשגרה, אבל דבר מוביל לדבר ולפני שמישהו שם לב, היא מוצאת את עצמה בסחררת שאי אפשר לרדת ממנה, שכמעט עולה לה בחייה!
הסרט עשוי מעולה. השילוב של הטכנולוגיה בחיים שלנו וההשתלטות שלה עליהם מועברת באופן חד וברור ואפילו כצופה קשה להצביע על המקום שבו עובר הגבול, עד שכבר מאוחר מידי.
מעבר להנאה שבצפיה בו, אני חושבת שזה סרט חובה לכל הורה ולכל בני הנוער ומקווה שכמו שזה טלטל אותי, זה יטלטל עוד כמה ואולי, אולי, אולי, ימנע ממישהו להסתבך.
"משחקי חובה", מה -27.7 בבתי הקולנוע
