בספרה של לוסט לניאדו נתקלתי בכמה הזדמנויות בחנויות הספרים ובספריה . בכל פעם לקחתי אותו לידי הסתכלתי על הכריכה דפדפתי בו והחזרתי למדף הספרים. לפני כשבועיים הצליחה קוראת אלמונית בספרייה לשכנע אותי לקרוא את הספר ועל כך אני מודה לה.
הספר הוא אוטוביוגרפיה של המחברת בת למשפחה יהודית ששורשיה מחלב ועברה להתגורר במצריים. לאון לניאדו, אבי המשפחה, גיבור הספר, אוהב את קהיר העיר שבה הוא חי. בכל ערב הוא לובש חליפות לבנות מחויטות ויקרות מבד חלק מבריק שנקרא עור כריש ויוצא לבלות במקומות הבילוי היוקרתיים של קהיר. ליאון הוא איש מוערך ומכובד ע"י מקומיים וזרים.
משפחת לניאדו היא משפחה מהמעמד הבינוני הגבוה למרות שלא ברור במה עוסק ליאון ואיך מגיעים כספי המשפחה.
לוסט נולדה בתקופה בין שתי מלחמות העולם והיא מתארת לפרטי פרטים את חייה כילדה בת הזקונים בבית הוריה בקהיר, מערכות היחסים במשפחתה, חיי הקהילה היהודית וחיי אזרחי מצריים בימי שלטונות של פארוק ובתקופת עלייתו של נאצר לשלטון.
בעקבות השינויים המתחוללים במצריים הקהילה היהודית נאלצת לעזוב את מצריים. ליאון לניאדו מתקשה לעזוב את קהיר עד שלא נותרה לו ברירה וכשאר הקהילה הוא נאלץ בעל כורחו
להגר ממנה. במקום לבחור בעלייה לישראל הוא מתעקש להגר לאמריקה.
"עוד בטרם סיימנו לצאת מנמל אלכסנדריה שמעתי את אבי צועק, ‘רַגַעֻנָא מַצְר‘ — הַחזירוּנוּ לקהיר."
עם עשרים ושש מזוודות ובהן כל רכושם עוזבת משפחת לניאדו את קהיר לכל ארץ שתסכים לקבלם. הם נודדים מקהיר לצרפת ומשם לאמריקה והקורא נחשף לאירועים ולת
הליך העובר על המשפחה בעקבות ההגירה ,על ההתמודדות האישית, המשפחתית, הבין הדורית והתרבותית וזאת מנקודת מבטה של לוסט הילדה ובהמשך כנערה מתבגרת בעולם המערבי.
אומנם העלילה מתרחשת בשנות ה- 40 וה- 50 אך התיאורים המוחשיים והריאלים של האירועים העוברים על המשפחה ומה גרמה ההגירה לבני הדור הצעיר ולבני הדור המבוגר, פערי הדורות ופערי התרבות הזכירו לי סיפורים אליהם נחשפתי מפי עולים חדשים ואירועים להם אנחנו עדים בעקבות גלי ההגירה והעליה בשנים האחרונות לישראל.
במהלך הקריאה לעיתים היתה לי תחושה שאני קוראת ספר שנכתב ע"י ילדה צעירה ללא ניסיון כתיבה ולא ע"י עיתונאית ב"וול סטריט ז'ורנל" שזכתה בפרסים רבים על עבודתה
העלילה היא סיפור על תקופה היסטורית, חיי משפחה, הגירה , פער הדורות והלם תרבותי ובסופה גם ניצחון היחיד. אך האותנטיות, התיאורים המרגשים והחשיפה לעולם שלא היה מוכר לי סיפורם של יהודי מצריים שנרדפו על ידי השלטונות גרמו לי להיות מרותקת לספר ולא פגמו בהנאה מהקריאה
ממליצה מאד על קריאת הספר.
