היא מופיעה לרוב לאחר גיל 50 ובעיקר בקרב נשים, אולם ישנם גם גברים הסובלים ממנה ולעיתים היא עשויה להופיע לראשונה בגילאים צעירים. יחד עם זאת, בהיותה שכיחה יותר בגילאים המבוגרים, בני ה-55 ומעלה הם אלה, או ליתר דיוק – הן אלו, הפונות לסיוע טיפולי ולו כדי להתמודד עם התופעה הלא נעימה והשלכותיה השונות. דליפת שתן, הנגרמת בשל אובדן השליטה על שלפוחית השתן, נובעת בשל סיבות שונות. לעיתים הדבר קשור בשינויים פיזיולוגיים של הגיל, לעיתים בעקבות אורח חיים לא נכון ותזונה שאיננה טובה, לעיתים ניתוח יכול לגרום לכך ולעיתים גם טיפול תרופתי.
דליפת שתן -שכיחות התופעה
דליפת שתן, כאמור, היא תופעה נפוצה מאד ולפחות 51 אחוז מהנשים, בנות 50 ומעלה, מדווחות עליה. לעומתן, בין 3 ל-11 אחוז מהגברים משתפים בכך, כאשר ככל שעולים עם הגיל התופעה שכיחה יותר ויותר. דליפת השתן יכולה להופיע בסיטואציות שונות. פעמים רבות היא מופיעה בזמן מאמץ – במהלך פעילות גופנית, בזמן צחוק, שיעול או התעטשות. לעיתים, היא מופיעה בשל הצורך העז לרוקן את השלפוחית, צורך שלא ניתן לעמוד בפניו. רקע תפקודי יכול גם הוא להיות הזרז לכך, כאשר דליפת שתן במקרה זה תופיע בעיקר אצל הסובלים ממגבלות בניידות, המתקשים להגיע בזמן לשירותים.
מדוע זה קורה?
הסיבות לדליפת השתן הן רבות. במקרים מסוימים נובעת דליפת השתן בשל החמרה במצב רפואי קיים, בשל הרגלים לא נכונים, כאמור, או בעקבות נטילת תרופות. לעיתים התופעה היא זמנית וחולפת במהירות ולעיתים היא קבועה. הגורמים הזמניים לדליפת שתן יכולים להיות דלקת בדרכי השתן, נטילת תרופות כמו תרופה ליתר לחץ דם או תרופה שאותה נוטלים במקרים של אי ספיקת לב, לעיתים גם היריון גורם לדליפת שתן בעקבות לחץ על השלפוחית והורמונים הגורמים לרפיון שרירים ולפעמים אלה מזונות או משקאות הגורמים לגירויה של שלפוחית השתן אלכוהול, קפאין ומזונות חריפים מאד.
גורמים קבועים לדליפת שתן יכולים להיות הגיל עצמו בגילאים מבוגרים נחלשות הרקמות התומכות ורקמות החיבור, מחלות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה וגם גידולים בבלוטת הערמונית רלוונטי לגברים וכן גיל המעבר מנופאוזה, הגורם להפרשת הורמונים על ידי השחלות, המשפיעים על תפקודן התקין של מערכות הגוף השונות, לרבות מערכת דרכי השתן. גם לידות נרתיקיות רבות יכולות לגרום לכך בשל הנזק הישיר שנגרם לעצבים ולרקמות רצפת האגן.
טיפול נקודתי, מהיר ויעיל
שיטת הטיפול המוצעת במקרים של דליפת שתן נקבעת בהתאם לסיבות בגינה הופיעה התופעה וגם ההיסטוריה הרפואית של המטופלת או המטופל. אחת משיטות הטיפול המוצעות כיום, ואולי גם בין המתקדמות, היא טיפול בלייזר. היתרונות הבולטים של טיפול זה הוא היותו יעיל מאד והעובדה כי ההליך איננו מצריך הרדמה. החזרה לשגרה היא מידית ואין תקופת החלמה. הטיפול בלייזר מתאים במקרים בהם דליפת השתן באה לידי ביטוי בזמן מאמץ: בזמן ריצה, קפיצה, שיעול או התעטשות. הטיפול, במקרים כאלה, מתמקד בקיר הקדמי של הנרתיק והוא מתבסס על שלושה טיפולים אחת לחודש. זהו טיפול שאיננו פולשני שתוצאותיו החיוביות מורגשות כבר לאחר ההליך השני או השלישי. בין 70 ל-80 אחוז מהנשים שעברו הליך שכזה דיווחו על שיפור משמעותי במצבן, ועל כך שאינן סובלות מתסמינים נוספים, הנלווים פעמים רבות לדליפת שתן, כמו יובש נרתיקי, תחושת צריבה ועקצוץ
.