המציאות היא שאנחנו דור מפוספס. אנחנו לא דור ההורים שלנו ולא הדור הצעיר. מה שלמדנו במשך ארבע שנים כבר לא רלוונטי היום בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות הבלתי פוסקות. אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים, השינוי צריך לבוא מאיתנו!
נעים להכיר, שמי לירז לוי-כליף, נשואה, מתגוררת בירושלים ועובדת במרכז הרפואי בית החולים הדסה בעיר, מטעם חברת "נס טכנולוגיות". לצד עבודתי אני גם מתפקדת כנציגת ועד בנס, כאשר לצדי עוד שלושה נציגים נוספים חדורי מוטיבציה ואמונה.
את עבודתי בבית החולים התחלתי בשנת 2007 כמזכירת מנהל בית החולים הדסה הר הצופים. כמו כולם שילבתי עבודה ולימודים – לימודי מחשב במכללת ג'ון ברייס (PC ורשתות תקשורת).
לאחר שסיימתי את הלימודים ועליתי בשנים, עברתי לאגף המחשוב בהדסה עין כרם. אותה גברת בשינוי אדרת. את תפקידי התחלתי ב-HELP DESK כתומכת טכנית, והקפדתי תמיד להעניק שירות ברמה גבוהה לעובדי בית החולים. הוכחתי את עצמי ולפני כשלוש שנים עברתי לתפקיד טכנאית מדפסות. את המקצוע ואת השטח למדתי על הצד הטוב ביותר.
לפני כשנה החליטה הנהלת בית החולים הדסה לסיים את העסקת עובדי מחלקת המחשוב תחתיה והעבירה אותנו למיקור חוץ. בן לילה הפכנו מעובדי הדסה לעובדי חברת "נס טכנולוגיות", תוך פגיעה בזכויותינו ובתנאי העסקתנו.
אז נס היא לא, טכנולוגיה היא כן!
חברת נס חתמה מול הדסה על חוזה נוקשה, אכזרי וחסר התחשבות בעובדים. כאן הבנתי שצריך להרים את הכפפה. לאחר שתנאי העסקתנו נפגעו וחששנו מעתידנו הכלכלי והמקצועי, חברתי ליו"ר ועד נס דאז מר אלון בן הרוש, ולקחתי חלק מרכזי בצירוף עובדי נס המוצבים באתר הדסה להסתדרות. ידענו כי התאגדות בהסתדרות זהו צעד מאחד שיגן עלינו מפני הנהלת נס ויסייע לנו לעמוד על זכויותינו.
לפני כחודש, בגיבוי ההסתדרות, הכרזנו על סכסוך עבודה, צעד שיאפשר לנו לנקוט בצעדים ארגוניים על פי חוק. כמקובל, הענקנו זמן תגובה לנס שארך שבועיים, אך דבר לא קרה.
איחדנו את העובדים ויצאנו לדרך בידיעה שהמסלול שלפנינו לא הולך להיות קל, אך הרגשנו שאנחנו מסוגלים לצלוח אותו. כולנו עובדים טובים ומסורים שמבקשים להמשיך לבצע את עבודתם, אך תוך תנאי העסקה הולמים ומכבדים.
התחלנו באסיפות הידברות, עבדנו במתכונת מצומצמת ומשם המשכו בשביתות הדרגתיות הנוגעות לכל נושא התמיכה והתפעול של מערכות המחשוב בבית החולים. עם זאת, חשוב לי לציין שבכל התהליך והתקופה בה אנחנו נמצאים, הצעדים שלנו מעולם לא סיכנו חיי אדם בבית החולים!
איך אנו עושים זאת? התשובה לכך היא שאנחנו חיים ונושמים את הדסה! כל צעד שאנחנו מוציאים לפועל, עובר התייעצות ודיונים בלתי פוסקים מול נציגי הוועד שלצדי גלב גלזקוב, רענן כהן ויוגב יעקב. כל זאת במקביל לליווי מחבק מצד אנשי ההסתדרות – יו"ר איגוד עובדי האינטרנט, הסלולר וההייטק יקי חלוצי; יו"ר ההסתדרות במרחב ירושלים דני בונפיל ומזכירת האיגוד המקצועי הדר סילוקי, שבעקבות ההתאגדות נוצר ביני לבינה קשר שלא ניתן להסביר במילים, והיא מהווה עבורי מקור השראה והערצה. נציגי הוועד וההסתדרות הם לא רק שם, מאחורי כל אחד ואחת, עומדת אישיות שאיכפת לה, שרוצה להביא שינוי וביטחון בחיים.
השביתה שלנו נמשכת כבר למעלה משבועיים, אך הנהלת נס מסרבת באופן מוחלט להשיב לדרישות שלנו במשא ומתן שמתנהל בין הצדדים ומתנגדת להשוות את תנאינו לעובדי המנהל והמשק בבית החולים. אם לא די בכך, השבוע קיבלו שני חברי ועד שלנו זימונים לשיחות שימוע, אך כנראה שבנס לא שמעו על כך שעל פי הדין הישראלי אסור לפגוע בעובדים על רקע התארגנות.
השבוע הצטרפו גם חברינו המוצבים בעיריית ירושלים מטעם נס והחלו בשביתה. שם, סובלים העובדים מתנאים העסקה פיזיים ירודים במרתף וברמת צפיפות גבוהה, אך גם שם הנהלת נס מסרבת לפתור את הבעיות שמציקות ומפריעות לעובדיה – ובאורח פלא זימנה את אחת מחברות הוועד בעירייה לשימוע לפני פיטורים.
אנחנו לא מבקשים יותר מדי, אך גם לא ניכנע לאיומים. הנהלת נס צריכה להבין שהצלחת עובדיה היא גם הצלחתה שלה. עובדי נס אמרו את שלהם! התאגדנו ואנחנו דורשים הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העסקתנו, יבטיח לנו ביטחון כלכלי ופרנסה ללא דאגות ועם חיים שלווים.
תנו לנו לעבוד בכבוד!
