זוג שמעוניין להביא ילדים, יעשה זאת בשל הרצון להקים תא משפחתי עם הצד האחר. עד כה, זו ברירת המחדל במסגרת הקמת משפחה. עם זאת, ישנם מקרים (לא שכיחים, אך גם לא מועטים כל כך) שבהם צד אחד, עשוי לנצל צד אחר, לשם הבאת ילד לעולם. אם נרצה, סיטואציה זו – מכונה ב"שפת הרחוב" בתור "גניבת זרע". מהי בעצם גניבת זרע? האם יש לסיטואציה של גניבת זרע פתרון משפטי? ואם כן, מהו אותו פתרון? ובכלל זה, מה כדאי לדעת על גניבת זרע?
על הנושא הסבוך, אך גם המרתק מבחינה משפטית, נסביר במאמר שלהלן. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. עם זאת, נבקש להעיר ולהבהיר כי מדובר במאמר תוכן, אשר אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהי גניבת זרע?
גניבת זרע, כשמה כן היא – סיטואציה שבה פלוני או פלונית, מציגים מצג שווא מסוים, לקראת יחסי מין או במהלך יחסי מין, למרות שהתכלית האמתית לקיום יחסי המין, היא הבאת ילד לעולם, ללא הסכמת הצד השני. הבה נמחיש בשתי דוגמאות – קיום של יחסי מין בין גבר לאישה, כאשר האישה מתחייבת בפני הגבר כי היא נוטלת גלולות למניעת היריון, למרות שלא כך הם פני הדברים. דוגמא נוספת, יכולה להיות הפוכה, כאשר גבר מציג מצג שווא לפיו הוא "עקר", למרות שלא כך הם פני הדברים. אגב, אחד המומחים בתחום דיני המשפחה, המלומד י. שיפמן, הציג פירוש נכון ומשקף למדי למונח גניבת זרע, כדלקמן: "מצג שווא של עובדה שהמציג ידע שאינה נכונה או שהיה אדיש לאפשרות היותה בלתי נכונה ושהוצגה בכוונה שהמוטעה יפעל על־פיה. […] יסודות אלה מתקיימים כאשר אדם מצהיר כי הוא משתמש באמצעי מניעה או שהוא עקר, ביודעו שהצהרה זו איננה נכונה ובכוונה שהצד האחר יפעל על־פיה ויקיים עמו יחסי מין. אם הצד האחר אמנם קיים יחסי מין על יסוד ההצהרה הכוזבת, הוא רשאי לתבוע פיצוי אם הוא סבל נזק ממון עקב כך" (ציטוט מתיק 23789-02-11, של דבריו של שיפמן).
המקור המקראי לגניבת זרע:
למעשה, האימרה "גניבת זרע", הינה אימרה מילולית ששזורה לאורך ההיסטוריה, לרבות ההיסטוריה המקראית יהודית. כבר בהלכה, התגלו סיפורים של גניבת זרע, כך למשל בסיפור המקראי על בנות לוט, אשר לאחר חורבן הערים סדום ועמורה וחששן שאולי לא תוכלנה להוליד ילדים, שיקרו לאביהן לשם קיום יחסי מין. כך נכתב בספר בראשית: "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת-אָבִיהָ ולֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. וַיְהִי מִמָּחֳרָת ותֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה הֵן-שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת-אָבִי….. וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן ותִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב, הוּא אֲבִי-מוֹאָב עַד-הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן ותִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-עַמִּי, הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן עַד-הַיּוֹם". סיפור מקראי נוסף, הוא הסיפור על תמר, שחששה להינשא לאחי בעלה שנפטר ובחרה לקיים יחסי מין תוך התחפשותה לנפקנית, עם אבי בעלה שנפטר. עקב אותם יחסי מין, היא התעברה.
גנבו ממני זרע – מה אוכל לעשות?
למעשה, אדם שטוען לגניבת זרע, רשאי מבחינה משפטית להגיש תביעה נזיקית, נגד מי שלטענתו גנב/ה את זרעו. עם זאת, ראוי לעמוד על הקשים בתביעות מסוג זה. הבה נמנה אותם:
(1) קושי ראייתי – לרוב מדובר בגרסה של צד אחד, מול הצד האחר. אין ראיות אובייקטיביות, שכן כל אחד מהצדדים יטען לקיומה של גרסה עובדתית שונה.
(2) ההנחה המשפטית היא, שמי שמקיים יחסי מין – אחראי למעשיו. בסופו של דבר, אדם בוגר שמקיים יחסי מין, אחראי למעשיו ולכן ככלל, אין לו אלא להלין על עצמו.
עם זאת, אנו יכולים לעודד אנשים שנפגעו כתוצאה מגניבת זרע ולציין כי התקבלו, לא פעם, תביעות נזיקין נגד הגורמים הנתבעים. זאת למרות הקושי המשפטי המובנה.
גנבו ממני זרע – האם אני חב במזונות?
אכן, זו שאלה שאנו נשאלים לא אחת בתור עורכי דין לגירושין. התשובה חיובית. אב שטוען לגניבת זרע, יכול למצוא מזור משפטי בתביעה נזיקית. אך מבחינת דיני האישות, הוא יהיה חייב במזונות ילדיו. עם זאת, במקרים רבים, אבות יכולים לתבוע שיפוי מהאם, כלומר – המזונות משולמים לילדי האב, באמצעות האם. אך האם, עשויה להיות חבה במקביל לאב, בגין כל תשלום שהיא מקבלת לטובת הילדים. לשם כך, יש אכן להוכיח בתביעה נזיקית – גניבת זרע.
לסיכום – מה אוכל לעשות?
כל הנושא שעניינו גניבת זרע, הוא מורכב מאוד. לכן, חשוב ומומלץ מאוד, לפנות לעורך דין דיני משפחה, לשם קבלת ייעוץ פרטני.