גם אנחנו, הנשים היינו בסיפור יציאת מצרים

בחורה עם מחשב נייד

בליל הסדר הזה בכוונתי להשתמש ב"הגדה פולנית של פסח" (לא לדאוג, היא בעברית) ובה מככבת "האמא הפולניה". על הכריכה כתוב: "והגדת לבניך ועשית להם רגשות אשמה" ובכל עמוד נמצאת קריקטורה של האימא הפולניה עם אמרות שפר כגון : "נו, אז מה נשתנה…כלום" או בעמוד בו אנו אומרים 'עבדים היינו לפרעה במצרים' : "מה עשינו שזה מגיע לנו ?!" או ב'כנגד ארבע בנים..' : "והקלאפטע מה היא אומרת? טוב, לפה שלה ממש לא כדאי ליפול ". או ב'ויוציאנו ה' ביד רמה': "ככה אתם יוצאים מהבית?!"

WhatsApp Image 2018-03-18 at 12.59.23 (1)

מעבר לקטע המאוד משעשע של ההגדה הפולנית, יש ציור של אישה בכל עמוד וסופסוף אני מרגישה שאכן היינו שם (לפחות האמא הפולניה הייתה שם). אנחנו, הנשים השתתפנו ביציאת מצרים, למרות שמקריאת ההגדה ניתן היה להסיק שרק גברים יצאו ממצרים ושנשים לא היו קיימות בעולם. שם בהגדה אנחנו פשוט לא מופיעות. בהיא-סטוריה של יציאת מצרים בפסח יש רק הוא-סטוריה .

שנים אכלתי את הלב כל ליל סדר עד שמצאתי את ההגדה הפולניה ושמעתי על שני מנהגים בקרב חברותי הפמיניסטיות היהודיות מחו"ל, מנהגים אותם אני מטמיעה בכל ליל סדר בו אני משתתפת.

המנהג הראשון הוא כוס מרים הנביאה. מרים מזוהה עם מים ובזכותה, באר מים ליווה את בני ישראל במסעותיהם במדבר. עם מותה יבש הבאר ומשה שלא היכה בסלע איבד את הזכות להיכנס לארץ המובטחת.

את מרים אנחנו מביאות לשולחן הסדר עם כוס, לתוכה כל סועד/ת מוזג מכוס/ה מים, עד שכוס מרים הנביאה מתמלאת. נניח אותה לצד כוס אליהו הנביא ובכך תהווה לנו תזכורת שגם אנחנו הנשים היינו שותפות ביציאת מצרים (למרות שכותבי ההגדה הגברים התעלמו ).

מנהג שני אותו הנהגתי בעקבות חברותי הוא הנחת תפוז על צלחת הסדר. התפוז מסמל את ההווה והעתיד. התפוז, שיושב בגאווה לצד הזרוע, הביצה, החרוסת, הכרפס והמרור מוסיף צבע ייחודי, ריח ניחוח וטעם שונה בדיוק כפי שנשים בימינו מוסיפות ותורמות ליהדות כמלומדות, כרבות, ככותבות ומפרשות הלכה . הקול האקטיבי החדש שנשים מביאות לעולם היהודי מעשיר את עולמנו הרוחני והמוסרי. התפוז מסמל את השינוי המבורך הזה וכמו המאבק של נשות הכותל, לא מוכן לקבל השתקה והדרה.

אז חזרה לאימא הפולניה בהגדה שלי שאומרת בעמוד של 'שפוך חמתך' : תאמינו לי שכשאני אכעס אתם כבר תדעו!.  המשפחה שלי כבר יודעת שכשאני כועסת על העלמת נשים מסיפור יציאת מצרים, על הדרת נשים מאירועים ציבוריים ועל השתקת נשים בכותל המערבי – אני לא שותקת.

חוסר המעש והשתיקה מאפשרים המשך ההתעלמות מאתנו – היא-סטורית וכיום. אני מזמינה את כולכן להעמיד כוס מרים על שולחן הסדר ותפוז על צלחת הסדר ולומר לכול המסובין  #גם אנחנו היינו שם – הנשים .

מתוך הגדת הפולניה. בקטע שבו שרים "מה נשתנה" היא אומרת "מה נשתנה? כלום".

נשות הכותל
נשות הכותל הן קבוצה של נשים דתיות המשתייכות לזרמים שונים ביהדות – אורתודוקסיות, קונסרבטיביות, רפורמיות, חברות בזרם ליהדות מתחדשת ועוד – המתאספות מדי ראש חודש עברי בעזרת הנשים בכותל המערבי לתפילה חגיגית משותפת הכוללת שחרית, הלל וקריאה בתורה. נשות הכותל נאספות בכותל גם במועדים נוספים כגון פורים – לקריאת המגילה, חנוכה – להדלקת נרות וכן לאמירת סליחות לפני יום כיפור. נשות הכותל נאבקות כדי לאפשר חופש דת וחופש פולחן לנשים יהודיות בכותל המערבי, ורואות במאבקן בהדרת הנשים – שליחות. הקבוצה נאבקת על זכותן של נשים להתפלל בקבוצה ובקול, לקרוא בתורה, להניח תפילין ולהתעטף בטליתות ב"עזרת הנשים" בכותל המערבי.