
הליך הגישור, כשמו כן הוא , נועד לגשר ולפשר בין שני צדדים, בטרם הגיעם להליך משפטי. הליך נפוץ שבו יש שימוש בגישור, הוא בהליכי גירושין. הסיבה לכך נובעת מהליכים מורכבים הנלווים לתביעת הגירושין עצמה. אי לכך, גישור לפני כן, יוכל להקל על ההליך, כפי שיתואר במאמר זה.
במאמר זה נסקור: מהו הליך הגישור בגירושין של בני זוג, נסביר על דרך ניהולו, ומדוע כדאי לקיים את הליך הגישור, בטרם פונים לערכאות המשפטיות.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
הליך הגישור בגירושין וניהולו:
ראשית, יש להכיר כי הליך הגירושין הינו ההליך המרכזי, אותו יבצעו בני זוג, המעוניינים בפרידה האחד מהשני, וזאת לאחר שהוכרו כנשואים על פי דת ודין. כחלק מהליך הגירושין, יעברו השניים הליכי נגזרת, כדוגמת: חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. בנוסף על הפן הרגשי המלווה את הליך הגירושין הסבוך, הליכים אלו מובילים, בפעמים רבות, לוויכוחים וסכסוכים רבים בין הצדדים. לעיתים אף ייעשה שימוש בקלפי מיקוח, רק במטרה להשיג עליונות בניהול ההליך, וזאת כחלק מפגיעה שעוברים הצדדים.
כאן נכנס הליך הגישור. מטרתו של הליך הגישור, היא להגיע להסדר בין בני הזוג, מבחינת קיום קשר הנישואין, טרם הגעתם לערכאות משפטיות, וזאת במטרה למנוע סכסוכים בלתי נגמרים בניהול ההליך המרכזי והליכי הנגזרת. הפנייה לגישור תעשה מבחירת הצדדים בלבד, אם כי כיום, קיים הליך בעל תכלית דומה, שאותו מחייבות הערכאות המשפטיות לעבור, והוא ניסיון גישור, יש לומר מקוצר, כחלק מהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק הסדר התדיינויות").
מלבד חוק הסדר התדיינויות, יש להכיר כי בבית הדין הרבני, שיש לו סמכות בלעדית לעסוק בגירושין של יהודים בישראל, קיים הליך מקביל, שחל כאשר לא קיימת עילת גירושין מוחלטת, המחייבת גירושין לפי הדת. מדובר בהליך שלום בית. בהליך שלום בית, ייקבעו הסכם בין בני הזוג ותקופת ביניים, במטרה לבחון את חזרת הצדדים, האחד לשנייה, וחזרתם מהרעיון לסיים את קשר הנישואין. עוד ניתן, במהלך הסכם שלום בית, לחברו עם הסכם גירושין, במידה ותקופת הביניים לא תצלח. כך בעצם בונים השניים הסכם, בצורה שקולה ולא במהלך סכסוך של הליך גירושין.
גישור להלכה ומעשה:
הליך הגישור יכול להיעשות על ידי הצדדים, בפנייה למגשר פרטי, שלא כחלק מחוק הסדר התדיינויות. המגשר יכול להיבחר על ידי שניהם. ניהול ההליך ייעשה בעזרת הידברות של הצדדים, בליווי מגשר גירושין, שהוא איש מקצוע ייעודי לנושא, לרוב – עורך דין בעל הסמכה נוספת לגישור, אך לא רק. הדבר יבוצע במספר פגישות, שבהן ידונו בני הזוג בהליך הגירושין ובהסדרים הנוגעים להליכי נגזרת, כגון: מזונות ילדים ואישה (במידת הצורך), חלוקת הרכוש המשותף ומשמורת והסדרי ראייה (כאשר ישנם ילדים משותפים). לאחר קביעת מגשר משותף על ידי בני הזוג, המגשר יקיים פגישות אישיות עם כל אחד מהצדדים, במטרה ליצור מעין תיאום ציפיות, לגבי רצונותיו של כל צד בהליך. לאחר מכן, יפגיש בין הצדדים להידברות, וינסה להגיע עימם להסדר שוויוני והוגן, הקרוב לרצונותיהם של השניים. במידה ואלו יסכימו על הסכם, הם יוכלו לגשת להליך הגירושין בצורה מהירה ויעילה יותר, או לוותר עליו.
למה כדאי לקיים הליך גישור:
מלבד לחובה שקיימת בעת האחרונה, כחלק מחוק הסדר התדיינויות, יש להכיר את יתרונותיו הברורים של הליך הגישור, וזאת בפנייה פרטנית למגשר מטעם הצדדים: בתחושה טובה יותר בהגשת הליך הגירושין, ללא מריבות וללא הערמת קשיים על ידי בני הזוג, חסכון כספי הנוגע למניעת מחלוקות וויכוחים בין עורכי הדין של הצדדים, ויעילות ההליך ושמירה על אווירה טובה לאחר הגירושין. מנגד, ישנם גם מספר חסרונות העולים מהליך הגישור בגירושין: התייחסות לפשרה כאי החלטה – יתכן ועניין מסוים שעבר כמחווה בהליכי הגישור, ייפתח בעתיד ושוב יגרור הליך משפטי. דבר נוסף הוא פשרה – יכול להיות שאחד הצדדים מתפשר בהליך, באופן שאינו משקף את רצונותיו האמיתיים.
לסיכום:
הליך הגישור, בעיקר גירושין, נועד להביא את הצדדים לעמק השווה, בטרם הגיעם לפתחו של בית המשפט. המטרה – להסדיר כמה שיותר תחומים אפורים, מבלי להגיע לסכסוכים מיותרים. הליך הגישור, כאמור, ייעשה רק כאשר זהו רצונם של הצדדים. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. זה יכוון את הצדדים ויסביר את ההשלכות של כל צעד ושעל.










