"ת—מממי"
שמעתי את קולו המתוק קורא לי מרחבת המשחקים למטה.
את מרשה לו לקרוא לך בשם הפרטי שלך? הגיבה בזעזוע שכנתי ששמעה את הקריאה.
למה לא?
זה לא מכובד!
זה דווקא נשמע לי כל כך מתוק ואפילו חכם!
גרנו בשכונה שהייתה בנויה סביב רחבה גדולה.
כל הילדים היו יורדים אחר הצהריים לשחק למטה ברחבה המוגנת מכבישים מסוכנים.
החלונות של כל הדירות פנו לאותה רחבה. עם כל רעש המשחקים, האופניים ושאגות הצחוק, לא תמיד ניתן היה להבחין בצליל הקול הקורא באופן ברור.
מקהלת "א-מא" הייתה מקפיצה מיד שורה של פנים לחלונות שסביב לרחבה.
מי זו האמא שקראו לה עכשיו?
לכן חשבתי שהבן הקטן שלי, שהיה אז בן 3, הוא פשוט גאון שהחליט לקרוא לי בשמי הפרטי.
אחרת, איך יבטיח שהאמא ה"נכונה" תגיב לו?
והזיכרון הזה צף ועלה בי היום כשאני חושבת על שיווק הסדנה שלי.
זה לא רק באיזה שם אקרא לסדנה.
זה בעיקר החשיבה המשוחררת מכבלים של "צריך".
מהרשות להתענג על הספונטניות.
סיפורי התורה שאיתם אני עובדת בסדנה הם כמו ה"אמא" הגנרית הזאת.
אנחנו יכולים "לקרוא " לה והיא לנו, בשם הפרטי שלנו.
כדי להעיז להשתחרר מכבלי החשיבה של ה "צריך", כדאי אולי לקרוא לה ולקרוא אותה אחרת מהמקובל, להסתכן בלצאת מהמוסכמות..
בסדנה "מתחילים מבראשית" שתיפתח אחרי החגים, תגלה/י תובנות רלוונטיות לשאלות חיים שמעסיקות אותך וישמשו אותך במערכות היחסים המשמעותיות בחייך, תקבל/י מפתח לאוצר הזיכרונות האישיים והקבוצתיים, באמצעות התבוננות בעין רעננה וחקירה בפעולה של סיפורים נבחרים מספר הספרים.
סדנת טעימה תתקיים ב17.10.17 בשעה 20:00 בבנימינה.
לפרטים נוספים לחצו על הלינק: http://bibliodrmh.ravpage.co.il/Genesis