אני אתי ויזל, נשואה לשלומי, אמא לארבעה (שיר – סטודנטית למנהל עסקים, עדי – לוחמת חי"ר בצה"ל, ליהי – תלמידה בחטיבת ביניים ואיתי – תלמיד בבית ספר יסודי), מתגוררת ביישוב גבעת אבני בגליל התחתון.
אני משפטנית בהשכלתי ועובדת מזה 28 שנים בהסתדרות במרחב כנרת כמזכירת איגוד מקצועי ונהנית מהעבודה ומהעשייה החברתית והציבורית בכל יום כאילו זה יומי הראשון בעבודה.
במסגרת תפקידי אני אחראית על טיפול וליווי של עובדים מענף המלונאות והאירוח, המהווים 1/3 ממקומות העבודה במרחב ההטרוגני שלנו. כמו כן אני מטפלת גם בעובדי הסיעוד ומייצגת עובדים בתביעות בבית הדין לעבודה כטוענת משפטית.
מרחב כנרת חולש על שטח גיאוגרפי נרחב – ממג'דל שמס למרגלות החרמון ועד לשיבלי שלמרגלות התבור. אנו מטפלים ורואים עין בעין את זכויות העובדים במקומות הרחוקים כמו גם הקרובים, הגדולים והקטנים כאחד, ומכל גווני האוכלוסייה – יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, עולים חדשים ועוד.
העבודה בהסתדרות מזמנת לי מקרים רבים ומעניינים הממחישים כמעט מדי יום את חשיבות העבודה שלנו. זכור לי מקרה מיוחד בו ייצגתי כ-20 גננות וסייעות מהמגזר החרדי אשר פנו אלי לאחר שלא קיבלו את זכויותיהן עקב העסקה פוגענית ומקפחת. הקושי של הנשים החרדיות לפנות אלי באורח יוצא דופן והנכונות שלהן לנהל מאבק משפטי מחוץ לעולם החרדי ולמסגרת "דין תורה", חיזק בי את תחושת השליחות והרצון להיאבק למענן ולהצליח. לשמחתי הרבה מאמציי המשפטיים הניבו פרי והצלחתי להביא לשיפור במעמדן וזכויותיהן.
עבודתי בהסתדרות חדורת תחושת שליחות וייעוד, ואני מניחה שתחושת השליחות מגיעה מהצורה בה גדלתי. אני האחות הבכורה מבין ארבעה ילדים, ואחי האמצעי נולד עם מוגבלות. לגדול בבית שבו ישנו אדם עם צרכים מיוחדים היא מציאות חיים ייחודית. הדבר היווה לי בית ספר שלימד אותי להפוך מילדה צעירה לבוגרת ולמגשרת בין האח עם המוגבלות לעולם כולו. זה מתחיל במשימות היום-יומיות הטריוויאליות ועד למשימות המורכבות יותר בהן אני משמשת לו כ"פה". למדתי להתמודד עם משימות חיים מורכבות בגיל צעיר, תוך פיתוח מנגנוני הגנה, וכאחות בוגרת הקושי מקבל ממד נוסף.
ההתפתחות לצד אחי היוותה תפקיד מאוד מרכזי בעיצוב האישיות שלי. הקשבה, הידברות, הקרבה, מוסר עבודה, התמדה, אנושיות ורגישות אלו הערכים שהבאתי איתי מהבית ומסייעים לי בעבודתי כמשרתת ציבור בהסתדרות – הבית של העובדים, ארגון ערכי שחרט על דגלו את ערך הסיוע לחוליות החלשות בחברה.
אחד ממקומות העבודה בו אני מטפלת הינו מעון פרטי לחוסים עם מוגבלויות קשות במיוחד, המעסיק מעל 200 עובדים. בשיתופו של יו"ר המרחב עו"ד אבי גבאי, ובהתארגנות פורצת דרך, פעלנו רבות לחתימת הסכם עבודה קיבוצי לעובדים, אשר עושים עבודת קודש בשכר לא גבוה ובעבודה אינטנסיבית וקשה, שיפרנו את תנאיהם ורווחתם ודאגנו להבטחת עתידם הכלכלי והתעסוקתי. אני זוכה לשיתוף פעולה ועזרה מלאה מיו"ר ההסתדרות במרחב אשר מהווה עבורי מודל לחיקוי והערצה ומומחיותו בתחום יחסי העבודה במשק ניכרת לכל. במרחב שלנו יש צוות עובדים נהדר, עובדים כתף אל כתף בסולידריות ואחווה.
כאישה, חשוב לי לפעול רבות לשילובן של נשים כחברות ועד, ויישום העדפה מתקנת בבחירות לוועדי עובדים. על אף ששיעורן של הנשים בכוח העבודה בישראל גדל, עדיין יש מעט נשים בדרגות הבכירות בכלל ובשרות הציבורי בפרט. אני מייחלת לייצוג נשי בולט יותר בתפקידי מפתח ציבוריים והייתי רוצה לראות נשים רבות יותר מצטרפות לשולחן מקבלי ההחלטות ומעזות להתמודד לתפקידים בכירים ללא מורא. אני זוכרת את תקופת לימודי המשפטים, עם ארבעה ילדים ומועסקת במשרה מלאה – בחרתי ללמוד לימודי ערב, הרחק ממקום מגוריי ועל אף כל הקשיים בשילוב קריירה ומשפחה, סיימתי את הלימודים בהצטיינות. אין דבר העומד בפני הרצון. צריך רק להאמין שזה אפשרי ולהתמקד במטרה.
אני מלאת תודה על הזכות שניתנה בידי לסייע, לעשות, להשפיע לטובה, לצמוח ולגדול, כל יום מחדש.
שלכן ושלכם,
אתי ויזל
