ביום חמישי התעוררתי לקול בכיי ולכרית שטופת דמעותיי, אני מתעוררת מחלום או מפגש רוחני עם אמא שלי, מתעוררת לתוך בכי ולא מצליחה להרגע , אני קולטת שאני זאת שבוכה במציאות הפיזית … השעה הייתה שש בבוקר וכל הבית עדיין ישן, התבוננתי בכרית וראיתי שהיא מוכתמת משאיריות איפור ריסים שחור ("לא בסדר מצידי שלא ניקיתי באופן יסודי ….. דווקא על הציפית הלבנה!") מעיפה מבט חטוף לעבר שותפי ,בודקת האם הוא התעורר לקולי החנוק ולנשימותיי הכבדות ומבינה שאין מצב שמשהו יתעורר ,זאת רק אני ,הבכיי והמפגש הרוחני הזה… בעודי ממשיכה לבכות אני מנסה לחקות אחר צעדי החלום לבל אשכח אף מסר שהיא באה להעביר לי… ובוכה …ובוכה….. ובוכה.
אמא שלי נפטרה לפני חמש וחצי שנים והגעגוע והחוסר לעולם ישאר. מאז שהיא לא כאן אני כל כך השתנתי וגדלתי ….
בחלום הגעתי למדינה קסומה ששם שוררים רק שלום ואהבה ,המדינה הזאת קטנה ומכילה רק אנשי אהבה ושלום ,מלאה בגנים מרהיבים, ציפורים מיוחדות ופסלים.
בחלום חברה מהמציאות אומרת לי :"זאת מדינה שקיימת בתוך מדינת ישראל ובנוסף לכמה מדינות ומעט אנשים מכירים אותה , יש אמנה בין לאומית שכאן אין מלחמות ואין רוע רק הטוב והחיובי שולט …"
אני נפעמת מהזכות להיות במקום כל כך מיוחד, מטיילת בגנים ומביטה בפסלים המיוחדים ומהאוירה , פתאום מגיע רופא עם אמא אחוזה בידו ואומר לי: " הנה היא כמו חדשה ממש נקייה מהמחלה , היא התעוררה לחיים חדשים! " , אני הממומה מחבקת אותה ואומרת לה "אמא חמש וחצי שנים לא היית כאן כל כך הרבה השתנה !!! " והיא כמי שמתעוררת לאחר חמש וחצי שנים , מחייכת אליי ,מנשקת ומחבקת אותי ,אוחזת בידי ואומרת לי "אני כל כך גאה בך , אני יודעת ה כ ל והכל בסדר , אני אוהבת אותך וגאה בך ! " ואני בוכה ולא מאמינה שזה אמיתי , אני מריחה אותה את אותו הריח המוכר והנעים שלה , אוחזת בידה שלא תחמוק לי שוב… ולאחר החלפת מילים ומגע בינינו היא הלכה ונעלמה…
אני נשארתי בוכה , מתעוררת ליום חדש ולמציאות שלי שבה אין לי אמא ,אמא לצחוק איתה או לריב איתה ,אמא לאהוב ולחלוק איתה ,אמא שתעזור עם הילדים או סתם אמא לדבר בטלפון או ללכת אליה לאכול ביום שישי ועוד המון דברים שאילו הייתה היינו עושות יחד..
אמא שלי תמיד תהייה בזכרונותיי ובנשמתי ואמא שלי תמיד תהייה בדמי ובקולי ובמלותיי כי אין כמו אימא ואני תמיד ארגיש בחסרונה אך אני יודעת שהיא רואה אותנו ושומרת עלינו ולפעמים היא גם באה לבקר…..
©כל הזכויות שמורות למאיה כהן בן שלוש.